תשואות אג״ח ממשלת ארה״ב ירדו ביום שלישי, על רקע נסיגה במחירי האנרגיה, והעניקו לשוק האג״ח הקלה מסוימת לאחר תקופה של עלויות מימון גבוהות וחששות אינפלציוניים. התנועה מתרחשת בנקודת זמן רגישה לשווקים הפיננסיים הגלובליים, כאשר המשקיעים בוחנים את האפשרות להתחדשות הלחצים על המחירים, את ציפיות המדיניות של ה-Fed ואת השפעתן של תשואות גבוהות על תמחור מניות, תנאי האשראי והצמיחה הכלכלית.

ירידת מחירי האנרגיה מקלה על החששות המיידיים מאינפלציה

תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה ביותר מ-5 נקודות בסיס, לכ-5.19%, בעוד שהתשואה ל-30 שנים ירדה לכ-5.56%. התשואה לשנתיים, הרגישה במיוחד לציפיות בנוגע למדיניות המוניטרית בטווח הקצר, ירדה לכ-4.77%. מאחר שמחירי אג״ח נעים בכיוון הפוך לתשואותיהן, הירידה משקפת התחדשות של הביקוש לאג״ח ממשלתיות והקלה חלקית בלחץ שהעלה את עלויות המימון לרמות שיא של כמה עשורים.

במקביל, מחירי הנפט ירדו. החוזים העתידיים על נפט גולמי מסוג West Texas Intermediate למסירה בנובמבר איבדו כ-1.49% ונסחרו בכ-92.34 דולר לחבית במסחר המוקדם. ירידה בעלויות האנרגיה עשויה למתן את הלחצים האינפלציוניים בטווח הקצר באמצעות הוזלת התחבורה, הייצור והדלק למשקי הבית. עם זאת, השפעתה על האינפלציה הבסיסית עשויה להתעכב, וירידה זמנית במחירי הנפט אינה מעידה בהכרח על שיפור מתמשך בתחזית האינפלציה הרחבה.

נתוני האינפלציה במוקד ציפיות הריבית של ה-Fed

השווקים ממתינים לפרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה״ב לחודש ספטמבר, שאמור לספק תמונה ברורה יותר לגבי קצב האינפלציה. התחזיות שפורסמו לקראת הנתונים הצביעו על עלייה של כ-3.7% באינפלציה השנתית הכוללת, לעומת 3.4% באוגוסט. האינפלציה הבסיסית, שאינה כוללת את מחירי המזון והאנרגיה, צפויה לעלות ל-2.5%, לעומת 2.4% בחודש הקודם.

אם האינפלציה תהיה גבוהה מהצפוי, תשואות האג״ח עלולות לשוב ולעלות, ככל שהמשקיעים יעריכו מחדש כמה זמן יהיה צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה. מנגד, נתונים מתונים מהצפוי עשויים לתמוך במחירי האג״ח ולהפחית את הלחץ על ה-Fed להדק עוד את המדיניות. ההבחנה בין האינפלציה הכוללת לאינפלציה הבסיסית תהיה חשובה: ירידת מחירי הנפט עשויה לספק הקלה בטווח הקצר, בעוד שעלויות השירותים ורכיבים בסיסיים אחרים עלולות להמשיך לסבך את תחזית המדיניות.

השלכות גלובליות וסיכונים למשקיעים

לשינויים בתשואות אג״ח ממשלת ארה״ב יש השפעה על התנאים הפיננסיים ברחבי העולם, משום שתשואות האג״ח הממשלתיות משמשות נקודת ייחוס לעלויות המימון בשווקים רבים. ירידה בתשואות עשויה להקל על תנאי המימון של חברות ומשקי בית ולתמוך בתמחור מניות, במיוחד בענפים הרגישים לשיעורי ההיוון. עבור המשקיעים בישראל, תשואות האג״ח האמריקאיות משפיעות גם על האטרקטיביות היחסית של נכסים הנקובים בדולר, על הקצאות לתיקים גלובליים ועל שער החליפין של השקל מול הדולר. עם זאת, תנועות המטבע תלויות גם בגורמים נוספים, ובהם הריביות המקומיות והסיכונים הגיאופוליטיים.

אין לראות בנסיגה הנוכחית הוכחה להיפוך מגמה מתמשך. הגירעונות הפיסקליים הגדולים בארה״ב, המשך הנפקת האג״ח הממשלתיות ואי-הוודאות בנוגע לאספקת האנרגיה עשויים להשאיר את התשואות לטווח הארוך ברמות גבוהות, גם אם החששות האינפלציוניים בטווח הקצר יתמתנו. שיבוש גיאופוליטי מחודש עלול גם להעלות את מחירי הנפט ולחדש את הלחצים על ציפיות האינפלציה.

בהמשך השבוע, תשומת הלב תופנה לנתוני האינפלציה בארה״ב, למדד המחירים ליצרן (PPI), לנתוני המכירות הקמעונאיות ולהתפתחויות בשוקי האנרגיה. ירידה מתמשכת בתשואות תדרוש עדויות לכך שהאינפלציה מתמתנת בלי פגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית. אם מחירי האנרגיה יתאוששו או שהאינפלציה תתברר כעקשנית, ההקלה האחרונה בשוק האג״ח עלולה להתגלות כזמנית, ועלויות המימון והתנודתיות בין השווקים יישארו במוקד.