השבוע חשף קו שבר הולך ומעמיק בשווקים הגלובליים: משקיעים החלו להטיל ספק בשאלה האם ההוצאות העצומות שמאחורי הבינה המלאכותית יכולות להימשך בקצב הנוכחי ללא עדות ברורה יותר לתשואות. גל המכירות בטכנולוגיה שנוצר בעקבות זאת התפשט על פני השווקים המרכזיים, ופגע קשות במיוחד במדדים עתירי מוליכים למחצה. עם זאת, הביצועים לא היו שליליים באופן אחיד: ההאנג סנג התקדם, ה-CAC 40 של צרפת עלה, ומדד שנחאי קומפוזיט ננעל בעלייה, מה שממחיש כיצד הרכב השווקים האזוריים וההתפתחויות המקומיות עיצבו את התגובה.

וול סטריט מעריכה מחדש את עלות גאות ה-AI

מניות ארה”ב חתמו את תקופת חמשת הימים בירידות בכל ארבעת מדדי הייחוס המובילים בנתונים שסופקו. מדד ה-Nasdaq Composite ירד ב-3.37%, ה-S&P 500 ירד ב-2.68%, ה-Russell 2000 איבד 2.05%, ומדד הדאו ג’ונס נחלש ב-0.94%. מדד הדולר האמריקאי נע בכיוון ההפוך ועלה ב-0.52%. הירידה החדה יותר בנאסד”ק שיקפה את הלחץ על חברות הטכנולוגיה והמוליכים למחצה, שהערכות השווי שלהן היו קשורות באופן הדוק לציפיות להמשך ההשקעות בתחום ה-AI.

הזרז המיידי היה הערכה מחדש של תחזית תשתיות ה-AI בעקבות בחירות אמצע הקדנציה בארה”ב. רויטרס דיווחה כי משקיעים היו מודאגים מכך שקונגרס בשליטה דמוקרטית עלול להגביר את הבדיקה הרגולטורית על הקמת מרכזי נתונים ולהאט פוטנציאלית את ההשקעות. תוצאות חלשות של קוואלקום (Qualcomm) הוסיפו ללחץ על יצרניות השבבים. ב-5 בנובמבר ספג מדד המוליכים למחצה של פילדלפיה ירידה חדה במיוחד, בעוד הנאסד”ק איבד יותר מ-5% באותו יום מסחר. התאוששות יום שישי בנאסד”ק וב-S&P 500 לא מחקה את הפסדיהם השבועיים. ההבחנה הזו חשובה: המשקיעים לא נטשו את הבינה המלאכותית כנושא השקעה לטווח ארוך, אלא הטילו ספק בקצב, במימון ובתשואות המסחריות של מחזור ההוצאות הנוכחי.

חשיפת אסיה למוליכים למחצה מובילה לפיצול אזורי עמוק

אסיה רשמה את הפיצול הדרמטי ביותר. מדד ה-KOSPI של דרום קוריאה צנח ב-13.64% והניקיי 225 של יפן ירד ב-9.25%. לעומת זאת, מדד ההאנג סנג של הונג קונג עלה ב-5.10%, בעוד שמדד שנחאי (SSE Composite) התקדם ב-1.39%. הירידה ב-KOSPI הייתה חמורה במיוחד ב-6 בנובמבר, כאשר המדד צנח ב-6.02% ביום מסחר אחד והמסחר הופסק זמנית לאחר נפילה תוך-יומית. סמסונג אלקטרוניקס ו-SK Hynix, שתי רכיבות מרכזיות במדד, רשמו ירידות חדות כאשר משקיעים העריכו מחדש את התחזית לביקוש למוליכים למחצה ולהשקעות במרכזי נתונים ל-AI. רויטרס דיווחה בנוסף על מכירות זרות משמעותיות במניות דרום קוריאה.

יפן התמודדה עם לחץ דומה בשל החשיפה של הניקיי לחברות טכנולוגיה ומוליכים למחצה. העלייה בהאנג סנג, מנגד, מראה כי גל המכירות האזורי לא היה גורף. הבדלים בהרכב המגזרי, בחשיפת החברות ובדינמיקת השוק המקומית הניבו תוצאות מנוגדות בחדות. מדד שנחאי קומפוזיט של סין התקדם אף הוא, וסיפק תוצאה עמידה יותר ממדדי הדגל המובילים ועתירי הטכנולוגיה של צפון-מזרח אסיה.

שוקי אירופה וישראל משקפים לחצים שונים

הביצועים באירופה היו מעורבים. מדד הדאקס כמעט שלא השתנה, עם עלייה של 0.01%, בעוד ה-CAC 40 עלה ב-2.13%. מדד ה-FTSE 100 ירד ב-0.52%, ומדד ה-MSCI Europe נחלש ב-0.61%. נתונים אלה מרמזים כי זעזוע הטכנולוגיה העולמי לא תורגם להפסדים אחידים ברחבי שוקי אירופה. הרכב המגזרים וגורמים מקומיים נותרו מבדלים חשובים.

מדד ת”א-35 של ישראל ירד ב-2.90%, בעוד מדד ת”א-125 הרחב יותר נחלש ב-2.93%. הלחץ הפך לגלוי ב-5 בנובמבר, כאשר שני המדדים רשמו הפסדים משמעותיים עם פתיחת וול סטריט בירידות חדות. ‘גלובס’ דיווח על ירידות במניות הביטחון, הטכנולוגיה, הביטוח והבנייה; טאואר סמיקונדקטור, קמטק ונקסט ויז’ן היו בין המפסידות הבולטות בתחום הטכנולוגיה. יום המסחר חפף גם למחזור מסחר גבוה באופן חריג במניות, שנקשר בחלקו לעדכון מדדים (rebalancing), מה שמעיד כי אין לייחס את פעילות המסחר במלואה למשיכות כספים של משקיעים. הנתונים מצביעים על רגישות שוק רחבה לחולשת הטכנולוגיה הבינלאומית, אם כי אינם מבססים גורם יחיד לירידה השבועית המלאה.

הוצאות AI, תוצאות החברות וביטחון השוק במוקד

המבחן הבא עבור מניות העולם יהיה האם חברות הטכנולוגיה יוכלו לספק ראיות משכנעות לכך שהוצאות הוניות (CapEx) הקשורות ל-AI מיתרגמות להכנסות בנות-קיימא ולרווחי פריון. המשקיעים יעקבו גם אחר התפתחויות במדיניות המשפיעות על הקמת מרכזי נתונים, שרשראות אספקה של מוליכים למחצה ותשתיות אנרגיה. באסיה, היקף הירידות ב-KOSPI ובניקיי מעורר שאלות לגבי האפשרות שלחץ המכירות יתייצב או יתפשט עוד. עבור ישראל, חוסנן של חברות הטכנולוגיה והביטחון, לצד ההתפתחויות בשווקים הגלובליים, יישאר חשוב. סוגיית המפתח לקראת השבוע הבא אינה עוד רק כמה חברות מתכוונות להוציא על AI, אלא האם התשואות הכלכליות הצפויות יכולות להצדיק הוצאות אלו.