המכניזם הכלכלי של התחזקות הדולר הגלובלי והמקומי

התחזקות הדולר מול השקל לרמה של 3.06 שקלים אינה אירוע מבודד, אלא תוצאה של שילוב בין “טיסה לאיכות” (Flight to Quality) גלובלית לבין אי-ודאות מקומית. הטלת המצור האמריקאי על מצר הורמוז משמשת כמנוע לצמיחת הדולר בעולם, שכן המטבע האמריקאי נתפס כמקלט בטוח בעת זעזועים במחירי האנרגיה. במקביל, השקל סופג לחץ כפול: מחד, עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל (CDS) עקב המתיחות הבטחונית, ומאידך, זחילה אינפלציונית הצפויה להישחק כתוצאה מהתייקרות היבוא. המכניזם פועל כך שייסוף הדולר מייקר באופן ישיר את חומרי הגלם, מה שמייצר לחץ נוסף על בנק ישראל בנוגע למדיניות הריבית.

מבנה שוק האג”ח ופערי התמחור באינפלציה

ניתוח עקומות התשואה ושוק האג”ח בישראל מצביע על אנומליה מבנית. בעוד שבעולם הציפיות האינפלציוניות עלו בחדות, בישראל הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו יציבות ואף ירדו בשיעור של 0.5%–1% ביחס למדינות המפותחות. פער זה אינו עולה בקנה אחד עם הקורלציה ההיסטורית הגבוהה (כ-80%) בין האינפלציה המקומית לגלובלית. חוסר התמחור של סיכוני האינפלציה בשוק האג”ח מעלה את ההסתברות לתיקון חד (Adjustment) במחירי האיגרות ברגע שנתוני המדד יתחילו לשקף את המציאות הכלכלית של תקופת הלחימה.

גורמי לחץ פנימיים ורגישות הביקוש במשק

מעבר להשפעות הגלובליות, המשק הישראלי מתמודד עם וקטורים אינפלציוניים פנימיים שאינם קיימים במדינות המערב. מחסור בידיים עובדות עקב גיוס מילואים נרחב מייצר לחצי שכר ותפוקה, בעוד שצמצום היצע הטיסות והתייקרות הלוגיסטיקה דוחפים את מחירי השירותים מעלה. בשוק הדיור, הביקוש ליחידות דיור מוגנות (ממ”ד) יוצר לחץ מחירים בשוק השכירות, המהווה רכיב מרכזי במדד המחירים לצרכן. כוחות אלו פועלים במקביל לירידה ביבוא, מה שמצמצם את ההיצע ומאפשר ליצרנים מקומיים להעלות מחירים בסביבה של תחרות פחותה.

הערכות שווי ותיאבון הסיכון של המשקיעים

התנהגות המשקיעים בשוק המט”ח משקפת כעת הערכה מחודשת של חוסן המטבע המקומי. בעוד שבשנה האחרונה השקל הפגין עוצמה יוצאת דופן (התחזקות של כ-15%), היכולת לשחזר ביצועים אלו בסביבה של מתיחות ימית במפרץ היא מוגבלת. המשקיעים המוסדיים בוחנים כעת את חשיפתם לנכסים שקליים אל מול נכסים צמודי דולר, כאשר המעבר לרמות של מעל 3.06 שקלים עשוי להוות איתות טכני להמשך מגמת ההחלשות. התיאבון לסיכון נמוך במיוחד לקראת פרסום מדד מרץ, שכן הפתעה כלפי מעלה עשויה לחייב את בנק ישראל לנקוט בקו נצי יותר מהמצופה.

תחזית וסיכונים להמשך הרבעון

המוקד העיקרי לניטור בשבועות הקרובים יהיה רמת הדביקות של האינפלציה בשירותים ובדיור. הסיכון המרכזי למשקיעים טמון בהתפרצות אינפלציונית שתהיה חזקה יותר מהמגמה העולמית בשל הניתוק הלוגיסטי והבטחוני של ישראל. יש לעקוב אחר נתוני המדד ביום רביעי כאינדיקטור ליכולת של שוק האג”ח לסגור את פערי הציפיות מול המציאות בשטח. ככל שהמצור במצר הורמוז יימשך, הלחץ על השקל והאינפלציה המיובאת יהפכו לאתגר המרכזי של קובעי המדיניות הפיננסית בישראל.