זעזוע גיאופוליטי דוחף את הנפט לשיאים של מספר חודשים

שווקי הנפט זינקו בחדות כאשר ההסלמה במתיחות במזרח התיכון הציתה מחדש חששות מהפרעה באספקה באחד ממסדרונות האנרגיה הקריטיים בעולם. חוזי WTI זינקו ביותר מ-8% ביום שני, חצו לזמן קצר את רף 72 הדולר לחבית — הרמה הגבוהה ביותר מאז יוני אשתקד — לפני שהתייצבו סביב 70.44 דולר, עדיין עלייה של 5.11% ביום.

הראלי מגיע לאחר תקיפות מתואמות של ארה”ב וישראל על יעדים איראניים ותגובות תגמול מצד טהראן ברחבי האזור. לפי דיווחים, חברות ספנות החלו להסיט כלי שיט ממצר הורמוז — צוואר בקבוק ימי צר האחראי לכחמישית ממשלוחי הנפט העולמיים. גם הסחות זהירות בלבד מאותתות עד כמה אמון השוק הפך שברירי.

במהלך החודש האחרון עלו מחירי הנפט ב-11.45%, וכעת הם גבוהים ב-3.03% בהשוואה לשנה שעברה. המהלך משקף תמחור מהיר של סיכון גיאופוליטי ולא שינוי מבני ביסודות הביקוש.

מצר הורמוז ותשתיות סעודיה במוקד

מצר הורמוז נותר נקודת הלחץ המרכזית עבור השוק. כל הפרעה ממושכת תצמצם מידית את ההיצע הגלובלי, במיוחד עבור יבואניות באסיה התלויות ביצוא מהמפרץ. סין, הודו, יפן ודרום קוריאה קולקטיבית סופגות את מרבית הנפט העובר במסדרון זה, כך שכל חסימה תשפיע על שווקי מטבע ועל ציפיות האינפלציה ברחבי העולם.

בנוסף לחששות, סעודיה ארמקו עצרה זמנית פעילות בבית הזיקוק ראס תנורה — הגדול בממלכה — לאחר מתקפת רחפנים שכוונה למתקן. גם השבתות קצרות במתקנים סעודיים מרכזיים מגבירות את החשש מהסלמה מעבר לפגיעות סמליות.

התפתחויות אלו מעלות את ההסתברות לכך שפרמיית סיכון תוטמע במחירי הנפט, במיוחד אם עלויות הביטוח ועיכובי השילוח יתחילו לעלות באופן מהותי.

העלאת התפוקה של OPEC+ מאכזבת את השוק

בניסיון להרגיע את השווקים, OPEC+ הסכימה להעלות את התפוקה ב-206,000 חביות ליום החל מאפריל. אף שהמהלך מסיים הפסקה בת שלושה חודשים בהעלאות הדרגתיות, הנתון נמוך משמעותית מהטווח של 411,000–548,000 חביות ליום שנדון קודם לכן.

ההתאמה המתונה מאותתת על זהירות מצד ברית היצרניות. הדבר מרמז כי קובעי המדיניות אינם ממהרים להציף את השוק נוכח אי-הוודאות הגיאופוליטית ומעדיפים לשמר גמישות במקרה שהעימות יתרחב.

עבור המשקיעים, המסר הוא שקיבולת עודפת לא תופעל באגרסיביות אלא אם כן יופיעו שיבושים פיזיים חמורים באספקה.

השלכות אינפלציוניות ומדיניות חוזרות למוקד

מעבר לזינוק המיידי במחיר, הדאגה הרחבה יותר נוגעת להעברת האינפלציה. תנועה מתמשכת לעבר 80–100 דולר לחבית תחלחל לעלויות תחבורה, תשומות ייצור ומחירי דלק לצרכן, ותסבך את מדיניות הבנקים המרכזיים בשווקים מפותחים ומתעוררים כאחד.

עבור ארה”ב וישראל, נפט גבוה יותר עשוי להעניק יתרון אסטרטגי בתחומים מסוימים, אך במקביל להפעיל לחץ על נרטיב האינפלציה המקומי. עבור כלכלות יבואניות אנרגיה, במיוחד באסיה, הזעזוע עלול להחליש מטבעות ולהדק תנאים פיננסיים.

בהמשך, השווקים יעקבו מקרוב אחר התגברות שיבושי השילוח והאם תקיפות נוספות יכוונו לתשתיות אנרגיה קריטיות. אם המתיחות תירגע במהירות, הנפט עשוי למחוק חלק מפרמיית הסיכון הגיאופוליטית. אולם אם מצר הורמוז יהפוך למוגבל תפעולית, הנפט עלול להיכנס לטווח מסחר גבוה מבנית, עם השלכות החורגות הרבה מעבר למגזר האנרגיה.