מחוקקים בשווייץ מתקדמים לעבר דרישות הון מחמירות יותר עבור UBS, במהלך שמסמן שינוי משמעותי בגישתה של שווייץ לסיכונים הקשורים לבנק הגדול במדינה, לאחר קריסת Credit Suisse ב-2023. החלטת הבית העליון לדרוש כיסוי של 90% ב-Common Equity Tier 1 עבור היחידות הזרות של UBS חרגה מעבר למה שרבים ציפו והדגישה את הרגישות הפוליטית סביב יציבות פיננסית, חשיפת משלמי המסים ומעמדה של שווייץ כמרכז בנקאות גלובלי.

UBS ניצבת בפני דרישת הון גבוהה יותר

לפי ההצעה שאושרה בבית העליון, UBS תידרש לתמוך בחברות-הבת הזרות שלה באמצעות 90% הון CET1. לפי הכללים הנוכחיים, הדרישה עומדת על 60%, והבנק אינו מוגבל לשימוש ב-CET1 בלבד. ההחלטה הפרלמנטרית דחתה פשרה שהייתה מאפשרת ל-UBS לעמוד בדרישה באמצעות שילוב של 50% CET1 ו-50% Additional Tier 1, שנחשב בדרך כלל לזול יותר עבור בנקים להחזקתו.

UBS מעריכה כי דרישת ה-90% עשויה להוביל לצורך בכ-18 מיליארד דולר בהון נוסף. הבנק טען כי דרישות הון גבוהות משמעותית עלולות לפגוע בתחרותיות הבינלאומית שלו ולהשפיע על הכלכליות של המודל העסקי הגלובלי שלו.

קריסת Credit Suisse מעצבת את הדיון הפוליטי

לא ניתן להפריד את הדיון הרגולטורי מקריסת Credit Suisse ב-2023 ומהשתלטותה לאחר מכן על ידי UBS בעסקה שנתמכה על ידי המדינה. שווייץ בוחנת כעת מחדש את מסגרת ה-“too big to fail” שלה, כולל דרישות הון, תוכניות התאוששות ופירוק, כללי נזילות והסמכויות העומדות לרשות הרשויות הפיננסיות בעת משבר.

השיקול הפוליטי משמעותי במיוחד משום שמאזן UBS גדול יותר מכלכלת שווייץ. הדבר יוצר דילמה מבנית: שמירה על מוסד בנקאי תחרותי בזירה הגלובלית, תוך הבטחה שמשבר עתידי לא יחשוף את משלמי המסים בשווייץ לבנק שממדיו עלולים לעלות על יכולת המשאבים המקומית. הבנק הלאומי השווייצרי חיזק ב-24 בספטמבר את הטיעון הנוגע ליציבות הפיננסית, באומרו שכיסוי של 90% באמצעות CET1 הוא משמעותי, אף שציין כי 100% יספקו הגנה פיננסית גדולה אף יותר.

הלובי של UBS נתקל בהתנגדות פוליטית רחבה יותר

UBS וקבוצות עסקיות מרכזיות בשווייץ ניסו לקדם מול המחוקקים את הפשרה המתונה יותר, המבוססת על שילוב של CET1 ו-AT1. יו”ר UBS, Colm Kelleher, הזהיר כי הבנק עשוי להידרש לבחון מחדש את עתידו בשווייץ אם הרגולציה תהפוך למגבילה מדי, בעוד המנכ”ל Sergio Ermotti מתח ביקורת על הצעת ה-90% וטען כי היא אינה שונה במידה מספקת מהתוכנית המקורית של הממשלה לדרישת 100%.

Reuters דיווחה כי הקמפיין של הבנק עשוי היה ליצור אפקט פוליטי לא מכוון. חלק מהמשקיפים טענו כי פעילות לובינג אגרסיבית חיזקה את החששות בקרב מחוקקים ורגולטורים בנוגע להשפעה ולחשיבות המערכתית של UBS. הפרשה ממחישה את הקושי במשא ומתן על רגולציה בנקאית כאשר אמון הציבור עדיין מושפע מקריסתה של מוסד פיננסי משמעותי בתקופה האחרונה.

מה צפוי כעת ל-UBS ולמערכת הבנקאות השווייצרית?

הצעת ה-90% עדיין אינה סופית. החקיקה צריכה לעבור גם בבית התחתון של שווייץ, כאשר ההחלטה הסופית עשויה להימשך עד 2027. השלב הבא יקבע אם עמדת הבית העליון תשרוד את המשך הדיונים הפרלמנטריים או תשתנה, כאשר המחוקקים יידרשו לאזן בין יציבות פיננסית לבין התחרותיות הבינלאומית של UBS.

עבור משקיעים גלובליים, המשתנים המרכזיים יהיו דרישת ההון הסופית, תגובת UBS בניהול ההון שלה והכיוון הרחב יותר של מסגרת הבנקאות בשווייץ. התוצאה עשויה להשפיע על האופן שבו המוסד הפיננסי הגדול במדינה מקצה הון, מנהל את החברות-הבת הבינלאומיות שלו ומאזן בין חלוקות הון לבעלי המניות לבין הגנה חזקה יותר על המאזן בשנים שלאחר משבר Credit Suisse.