מדד ת”א-35, מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, התאפיין בשבוע מסחר צר וזהיר, ובסופו ננעל ברמה של 4,171.90 נקודות, לאחר ירידה שבועית של 0.73%. החולשה המתונה משקפת תקופת התבססות במניות הגדולות בתל אביב, כאשר המשקיעים המוסדיים ממשיכים לבחון את עמידות הרווחיות של החברות מול פרמיות הסיכון הגיאופוליטיות, עלויות שירות החוב המקומיות הגבוהות והשינויים בעקומי הריבית הבינלאומיים.

התבססות טכנית ומחזורי מסחר נמוכים

המסחר ב-35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב התאפיין במכירות בתחילת השבוע, סביב 18 באוגוסט, שדחפו את המדד לעבר אזור תמיכה טכני סביב 4,125 נקודות. לאחר מכן התפתחה התייצבות שנמשכה לאורך מספר ימי מסחר.

במהלך יום שישי עלה המדד ב-16.07 נקודות, או 0.39%, לאחר שפתח ברמה של 4,164.62 נקודות. במהלך היום ירד המדד לשפל של 4,154.56 נקודות, לפני שהתאושש וננעל בשיא היומי ברמה של 4,171.90 נקודות.

המדד נסחר בחלק העליון של טווח 52 השבועות, שנע בין 2,976.10 ל-4,628.97 נקודות, ובמקביל מציג עלייה של 39.13% ב-12 החודשים האחרונים. מחזור המסחר ביום שישי הסתכם ב-18.24 מיליון מניות, לעומת ממוצע של 32.73 מיליון מניות בשלושת החודשים האחרונים.

המחזור הנמוך יחסית מצביע על כך שהביקושים המקומיים הצליחו להגן על אזורי התמיכה, אך השתתפות המשקיעים המוסדיים נותרה סלקטיבית. זאת לאחר ירידות מצטברות של 1.30% בחודש, 5.04% בשלושה חודשים ו-1.42% בשישה חודשים.

הריבית המקומית והמדיניות הפיסקלית כמגבלות על המניות

מדד ת”א-35 משקף את ביצועיהן של חברות טכנולוגיה דואליות, קבוצות בנקאיות, חברות אנרגיה ותאגידים מובילים נוספים במשק הישראלי. לכן, ביצועיו רגישים במיוחד לתוואי הריבית של בנק ישראל, למדד המחירים לצרכן ולמצב הגירעון הממשלתי.

הירידה השבועית של 0.73% משקפת סביבה שבה המשקיעים בוחנים אם המדיניות המוניטרית המרסנת תמשיך להכביד על שולי הרווח של החברות ועל קצב הצמיחה באשראי. במקביל, מאזנים חזקים יחסית בקרב החברות הגדולות מספקים שכבת תמיכה לפעילות העסקית ולתמחור המניות.

עם זאת, בטווח הקצר קיימים סיכוני ירידה. מאזני החברות עלולים להיות חשופים ללחצי תמחור אם עלויות המימון המקומיות יישארו גבוהות לאורך זמן. עלייה בעלויות שירות החוב הממשלתי או התפתחויות בדיוני התקציב עלולות להוסיף לחץ לסביבת האשראי ולהערכת השווי של החברות.

הקצאת נכסים ורגישות לשערי המט”ח

עבור גופים מוסדיים בישראל ומנהלי נכסים בינלאומיים, מעקב אחר מדד ת”א-35 מספק אינדיקציה מרכזית לתיאבון הסיכון המקומי ולמיקום המניות הישראליות בתוך תיקי השקעות גלובליים.

חברות טכנולוגיה בעלות פעילות בינלאומית וקבוצות פיננסיות גדולות מהוות מרכיב מרכזי במדד, ולכן תנועות במדד משפיעות על תקציבי הסיכון של המשקיעים המוסדיים ועל הערכות השווי בשוק המקומי. במקביל, חשיפה למניות ישראליות מחייבת בחינה של תנודתיות השקל ושל השינויים בפערי התשואות הריאליים מול שווקים בינלאומיים.

תנועות חדות בשערי המט”ח או החרפה בפרמיית הסיכון הביטחונית עלולות להשפיע על הערכות השווי ועל התשואות במונחי מטבע מקומי. לכן, ניהול סיכונים והגנות מטבע מהווים רכיב מרכזי בניהול חשיפה למניות ישראליות עבור משקיעים גלובליים.

המבחן הבא: תמיכה ב-4,150 נקודות מול התנגדות תקופתית

המבחן המרכזי בטווח הקרוב יהיה יכולתו של מדד ת”א-35 לבסס תמיכה מעל רמת 4,150 הנקודות. שמירה על רמה זו עשויה לאפשר המשך התבססות, בעוד שכשל בהתמודדות עם רמות ההתנגדות שמעל המדד עלול להוביל לתיקון לעבר רמות תמיכה נמוכות יותר, סביב 3,980 נקודות.

המשקיעים צפויים לעקוב אחר הודעות הריבית של בנק ישראל, נתוני האינפלציה המקומיים ועדכונים בנוגע למדיניות הפיסקלית, שעשויים לשמש זרזים מרכזיים לכיוון השוק. העלייה של 39.13% ב-12 החודשים האחרונים מצביעה על חוזקה מבנית משמעותית, אך המשך המגמה יהיה תלוי בתנאי הנזילות המקומיים, בעלויות המימון, בהתפתחויות הפיסקליות ובפרמיות הסיכון האזוריות.