מחירי הזהב חוזרים לצבור מומנטום לאחר תקופה ממושכת של ירידות, ומשקפים שינוי בסנטימנט המשקיעים עם הופעת איתותים דיפלומטיים מהמזרח התיכון. ההתאוששות מגיעה בזמן שבו השווקים מאזנים בין סיכון גיאופוליטי ללחצים מאקרו-כלכליים, במיוחד ציפיות לריבית ותנועות מטבע. עם פרסום דיווחים על אפשרות למשא ומתן בין וושינגטון לטהראן, הזהב שב ומבסס את מעמדו הן כנכס גידור והן כנכס טקטי.

תקוות לדיפלומטיה מובילות לתמחור מחדש בשווקים

העלייה האחרונה במחירי המתכת מגיעה בעקבות דיווחים כי ארצות הברית בוחנת מסגרת דיפלומטית להפחתת מתחים עם איראן. תוכנית מוצעת הכוללת מספר נקודות ושיחות בדרג גבוה הזרימו אופטימיות זהירה לשווקים הגלובליים.

שינוי זה הוביל לתגובה רחבה של מעבר לנכסי סיכון. מחירי הנפט ירדו, שווקי המניות התחזקו והדולר האמריקאי נחלש—תנאים שבדרך כלל תומכים בזהב. המתכת טיפסה מעל 4,600 דולר בשיאה, והאריכה את העליות לאחר שסיימה רצף של תשעה ימי ירידות.

עם זאת, התגובה מדגישה דינמיקה חריגה: לאחרונה הזהב נע במקביל לשווקי המניות ולא רק כנכס מקלט מסיכון. הדבר מצביע על כך שזרימות נזילות ומיצוב מאקרו משפיעים כיום יותר מהתנהגות מסורתית של נכס מקלט.

הפדרל ריזרב, תשואות ריאליות והמאבק של הזהב

למרות ההתאוששות, הזהב ממשיך להתמודד עם לחצים מבניים מצד המדיניות המוניטרית. מחירי אנרגיה גבוהים חיזקו את הציפיות כי הפדרל ריזרב עשוי לשמור על מדיניותו או אף להדק אותה כדי להילחם באינפלציה.

ריביות גבוהות—ובעיקר עלייה בתשואות הריאליות—נוטות ללחוץ על נכסים שאינם נושאי תשואה כמו זהב. הדבר מסביר מדוע העליות האחרונות אינן אחידות ורגישות מאוד לשינויים בשווקי האג”ח ובמטבעות.

אנליסטים מציינים כי הכיוון בטווח הקצר של הזהב תלוי במידה רבה באינטראקציה בין ציפיות האינפלציה לתגובות הבנקים המרכזיים. אם התשואות הריאליות יעלו באופן משמעותי, ההתאוששות הנוכחית עשויה להיעצר. מנגד, כל איתות להקלה במדיניות צפוי להעניק רוח גבית משמעותית.

בנקים מרכזיים: מוכרים או שחקנים אסטרטגיים?

נדבך נוסף של מורכבות מגיע מדיווחים כי חלק מהבנקים המרכזיים עשויים למכור זהב כדי לייצב את המטבעות שלהם. לדוגמה, מאמצים של רשויות מוניטריות להגן על שערי חליפין באמצעות עסקאות הקשורות לזהב העלו שאלות לגבי יציבות הביקוש.

עם זאת, פעילות זו אינה בהכרח מצביעה על שינוי מבני. במקום מכירה מלאה, מהלכים אלו כוללים לעיתים קרובות פעולות נזילות זמניות, כגון עסקאות החלף, שמחזקות את תפקיד הזהב כנכס רזרבה.

בטווח הארוך, הצטברות זהב על ידי בנקים מרכזיים—במיוחד מאז 2022—הייתה עמוד תווך מרכזי שתמך בשוק השורי של הזהב. גם אם קצב הרכישות יאט, ההיגיון האסטרטגי לגיוון הרחק מהדולר האמריקאי נותר בעינו.

תחזית אסטרטגית: תנודתיות לצד תמיכה בסיסית

המיצוב הנוכחי של הזהב משקף שוק בתהליך מעבר. מצד אחד, אי ודאות גיאופוליטית ומגמות גיוון ממשיכות לתמוך בביקוש בטווח הארוך. מצד שני, תנועות המחיר בטווח הקצר מוכתבות יותר ויותר על ידי משתנים מאקרו-כלכליים כמו ריביות ועוצמת המטבעות.

פריסת כוחות אמריקאיים נוספים, כולל יחידות כמו הדיוויזיה המוטסת ה־82, מדגישה כי המתחים טרם שככו לחלוטין. אי ודאות מתמשכת זו עשויה להציב רצפה למחירים גם כאשר הדיפלומטיה מתקדמת.

בהסתכלות קדימה, על המשקיעים לעקוב אחר שלושה גורמים מרכזיים: התפתחות המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, מסלול התשואות הריאליות ופעילות הבנקים המרכזיים. יכולתו של הזהב לשמור על ההתאוששות תלויה בשאלה האם גורמים אלו יתלכדו כדי לתמוך—או לאתגר—את תפקידו הכפול כנכס גידור וכנכס ספקולטיבי.