לשכת התעשייה החזקה של שווייץ השמיעה אזהרה לאחר שהנשיא דונלד טראמפ העלה את מכס הייבוא הזמני של ארצות הברית ל־15%, בטענה כי המהלך מעצים את חוסר היציבות בסחר העולמי ומדכא השקעות בכלכלות מבוססות יצוא. האזהרה מגיעה בזמן ששווייץ פועלת לעגן הסדר מכסים דו-צדדי עם וושינגטון, ומדגישה כיצד תנודתיות משפטית ומדינית בארצות הברית מקרינה על ליבת התעשייה האירופית.

מהלם של 39% לאיפוס ל־15%

שווייץ הייתה בין הכלכלות האירופיות שנפגעו באופן החריף ביותר כאשר וושינגטון הטילה באוגוסט מכס ייבוא בשיעור של 39% על יצוא שווייצרי. שיעור זה הופחת מאוחר יותר ל־15% במסגרת הסכם זמני שהושג בנובמבר, אשר יישר את היחס לשווייץ עם זה של האיחוד האירופי. מאז, ברן מנהלת מגעים לעיגון רשמי של ההסכם, כאשר וושינגטון שואפת, לפי הדיווחים, להשלים את השיחות עד סוף מרץ.

עם זאת, החלטת בית המשפט העליון לבטל את מסגרת המכסים לשעת חירום של טראמפ הזריקה אי־ודאות חדשה. בתגובה, הממשל הנהיג מכס עולמי זמני של 10% ולאחר מכן העלה אותו במהירות ל־15%. לפי Swissmem, ארגון התעשייה המוביל בשווייץ, ההסלמה “מחריפה את הכאוס הקיים”, ופוגעת ביכולת התכנון העסקי בתקופה שבה שרשראות האספקה עדיין שבריריות.

בעוד Swissmem ציינה כי ייתכן שהמכס החדש אינו מצטרף מעל שיעור ה־15% שכבר סוכם, בשילוב עם מכס קיים של 5% על מוצרים תעשייתיים, הנטל האפקטיבי על יצואנים שווייצרים עלול להתקרב ל־20%. עבור כלכלה הנשענת במידה רבה על ייצור עתיר ערך והנדסה מדויקת, שחיקה כזו במרווחים היא משמעותית.

קיפאון השקעות ברחבי התעשייה האירופית

שווייץ ביטלה את מכסיה התעשייתיים בשנת 2024, במטרה לחזק את התחרותיות ולמשוך הון. תנודתיות המכסים המחודשת בארצות הברית מסבכת אסטרטגיה זו. Swissmem טוענת כי אי־הצפיות סביב מדיניות הסחר האמריקאית מרתיעה קבלת החלטות השקעה, במיוחד בענפי ההנדסה המכאנית והחשמלית.

מכסים גבוהים יותר מתורגמים בהכרח לעלויות מוגברות עבור רוכשים אמריקאים של מכונות שווייצריות, מערכות אוטומציה וציוד ייעודי. במחזורי רכש רגישי מחיר, גם עליות שוליות עשויות להסיט החלטות קנייה. הריכוך היחסי היחיד, לפי Swissmem, הוא שספקים זרים מתחרים צפויים להתמודד עם נטל מכסים דומה, מה שמגביל את הפגיעה התחרותית אך אינו מבטל את סיכון הביקוש.

עבור חברות רב-לאומיות המפעילות שרשראות אספקה טרנס-אטלנטיות, הסוגיה חורגת משיעור המכס עצמו. החשש הרחב יותר הוא מעמידות משפטית. אם מדיניות הסחר האמריקאית תמשיך לנוע בין פעולה נשיאותית לביקורת שיפוטית, חברות עשויות לדחות תוכניות התרחבות או להסיט הון לאזורים יציבים יותר.

השלכות אסטרטגיות מעבר לשווייץ

האירוע מדגיש מתיחות מבנית עמוקה יותר בין אכיפת סחר לבין ודאות כלכלית. המקרה השווייצרי ממחיש כיצד כלכלות בינוניות ומבוססות יצוא חשופות במיוחד לשינויים פתאומיים במדיניות האמריקאית. אף שהמשא ומתן עשוי לייצב הסדרים דו-צדדיים, התקדים של הסלמת מכסים מהירה עלול להעיק על אמון תאגידי ברחבי אירופה.

במבט קדימה, משקיעים וקובעי מדיניות יעקבו אחר השאלה האם וושינגטון וברן יצליחו להשלים הסכם יציב מבחינה משפטית עד מועד היעד במרץ. מסגרת עמידה עשויה להשיב מידה של יציבות ליצואנים התעשייתיים של שווייץ. מנגד, עמימות משפטית מתמשכת עלולה לעגן הקצאת הון זהירה וזרימות סחר חוצות גבולות איטיות יותר.

בסביבה גלובלית שכבר מעוצבת על ידי מתיחויות גיאופוליטיות ושינויי שרשראות אספקה, חוסר צפיות במכסים עשוי להתגלות כפוגעני יותר מהשיעור עצמו. עבור מגזר הייצור השווייצרי — ועבור הסחר העולמי בכלל — בהירות, ולא רק פשרה, הופכת למשתנה הקריטי.