שיא היסטורי בעודה המסחרי, הודות ליצוא חזק

סין סיימה את שנת 2025 עם עודף מסחרי של כ־1.19 טריליון דולר – הגבוה אי פעם – לאחר שנת יצוא חזקה מהצפוי, על אף המשך המתיחות המסחרית עם ארצות הברית. לפי נתוני המכס שפורסמו השבוע, היצוא הסיני בדצמבר עלה ב־6.6% במונחי דולר לעומת השנה הקודמת, הרבה מעל תחזיות השוק שעמדו על כ־3%.

גם בצד היבוא נרשמה הפתעה חיובית: היבוא עלה ב־5.7% בדצמבר – הקצב המהיר ביותר מזה שלושה חודשים – מה שמעיד על שיפור נקודתי בפעילות התעשייתית, אף שבמבט שנתי היבוא נותר כמעט ללא שינוי.

בסיכום שנתי, היצוא של סין צמח ב־5.5%, וממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה, על רקע חולשה מתמשכת בביקוש המקומי.

ארה״ב נחלשת, סין מגוונת יעדים

המסחר עם ארצות הברית ממשיך להיחלש בצורה חדה. בדצמבר בלבד צנחו המשלוחים לארה״ב ב־30% לעומת השנה הקודמת – החודש התשיעי ברציפות של ירידה. בשנת 2025 כולה ירד היצוא לארה״ב ב־20%, בעוד שהיבוא מארה״ב ירד ב־14.6%.

הנתונים משקפים את ההשפעה המצטברת של מכסים, מגבלות יצוא ובקרה טכנולוגית, גם לאחר שבאוקטובר הושג הסכם הפוגה זמני בין הנשיאים שי ג׳ינפינג ודונלד טראמפ.

במקביל, היצואנים הסינים האיצו את הפניית הסחורות לשווקים אחרים. בדצמבר עלה היצוא לאיחוד האירופי ב־12%, ולמדינות ASEAN ב־11%. היבוא מאירופה זינק ב־18%, מה שמעיד על העמקת הקשרים הכלכליים מחוץ לציר האמריקאי.

דאגה גלובלית והשלכות מדיניות

העודף המסחרי החריג של סין מעורר דאגה גוברת בזירה הבינלאומית. קריסטלינה גיאורגייבה, מנכ״לית קרן המטבע הבינלאומית, קראה לבייג׳ין לצמצם את התלות ביצוא ולעודד צריכה מקומית, מחשש להחרפת חוסר האיזון בכלכלה העולמית.

כלכלנים מזהירים כי עודפים בהיקף כזה עלולים לגרום למדינות אחרות להקים מחסומי סחר חדשים, מה שיגביר מגמות של פרוטקציוניזם ויפגע בצמיחה הגלובלית.

בזירה המקומית, סין ממשיכה להתמודד עם לחצים דפלציוניים, משבר נדל״ן מתמשך ושוק עבודה חלש. מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי לאורך 2025, הרחק מיעד האינפלציה הרשמי של כ־2%.

עם זאת, חוזק היצוא סייע לרכך את ההאטה. הבנק העולמי העלה לאחרונה את תחזית הצמיחה של סין ל־2026 ל־4.4%, תוך ציון הרחבה פיסקלית, יצוא יציב ושיפור מסוים בסנטימנט ההשקעות.

מבט קדימה

בשבוע הבא צפויה סין לפרסם את נתוני התמ״ג לרבעון הרביעי ולשנה כולה, כאשר התחזיות עומדות על צמיחה של כ־4.5% ברבעון האחרון. לפי הערכות, המדיניות המקרו־כלכלית תישאר יציבה לפחות ברבעון הראשון של 2026, כל עוד היצוא ממשיך לפצות על חולשה פנימית.

במקביל, היצוא של מתכות נדירות – שזינק ב־32% בדצמבר – מדגיש את מקומה המרכזי של סין בשרשראות האספקה הגלובליות, גם בעידן של מתיחות גיאו־פוליטית.

בשורה התחתונה: העודף המסחרי של סין משקף עוצמה חיצונית, לא התאוששות פנימית. הגיוון הגיאוגרפי ביצוא מספק פתרון קצר טווח, אך הלחץ הבינלאומי גובר, וסימני השאלה סביב הקיימות של המודל הכלכלי ילוו את סין גם בשנת 2026.