מחירי הזהב רשמו ירידות במסחר המוקדם באסיה ביום חמישי, 29 באוקטובר 2026, בעוד דסקי הסחורות מעכלים את העמדה הניצית של ה-Fed. מחיר הספוט של הזהב ירד בכ-0.75% ונסחר בטווח שבין 4,037 ל-4,050 דולר לאונקיה, ובכך איבד חלק מגל ההתאוששות שנרשם באמצע השבוע מרמת התמיכה הטכנית ב-3,975 דולר. אף שהבנק המרכזי של ארה״ב הותיר את ריבית הבנצ׳מרק ללא שינוי, הרטוריקה התקיפה בנוגע לדביקות האינפלציה וההצבעה המפוצלת המחישו כי קובעי המדיניות ערוכים להמשך הידוק מוניטרי — צעד שצינן את המומנטום הספקולטיבי במתכות היקרות.

עצירת הריבית הניצית מייקרת את עלות ההזדמנות של הזהב

ועדת השוק הפתוח (FOMC) חתמה את פגישת המדיניות בת היומיים בהחלטה להותיר את טווח ריבית הפד ברמה של בין 3.75% ל-4.00%, מהלך שצפו רוב שחקני השוק. עם זאת, שניים מחברי הוועדה התנגדו להחלטה ותמכו בהעלאת ריבית מיידית של 25 נקודות בסיס — עדות לכך שהמחלוקת הפנימית על אופן השגת יציבות המחירים עודנה חיה וקיימת. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר מכן הודגש כי החזרת יציבות המחירים אינה כפופה ללוח זמנים שרירותי, מה שחיזק את הערכות השוק שלפיהן הריבית תיוותר ברמה מרסנת עמוק לתוך 2027.

הטון הנחוש של הבנק המרכזי העניק רוח גבית מחודשת לדולר האמריקאי ולאג״ח הממשלתיות. כאשר תשואות האג״ח ל-10 שנים של ממשלת ארה״ב מתבססות סמוך ל-4.99% והחוזים הקצרים מתמחרים סיכויים ממשיים להעלאת ריבית בדצמבר, עלות ההזדמנות הריאלית של החזקת מתכת פיזית חסרת תשואה עלתה בחדות. סגירת פוזיציות לונג מצד קרנות גידור כמותיות ומנהלי קרנות סחורות (CTA) החזירה את מחיר הספוט מתחת לרמת ההתנגדות של 4,050 דולר, ושיקפה ירידה בתיאבון לחשיפות סחורות בלתי מגודרות בסביבת ריבית גבוהה.

רצפת התמיכה הגיאופוליטית מול השפעות המאקרו על תיקי השקעות בישראל

חרף הרוחות המוניטריות הנגדיות, רכישות מוסדיות בירידות שערים (Dip-buying) ואי-הוודאות הגיאופוליטית באזור מוסיפות לבסס רצפת מחיר יציבה סביב רף 4,000 הדולרים. עם הישארותו של נפט ה-Brent ברמה גבוהה של יותר מ-115 דולר לחבית והמשך סיכוני האספקה בנתיבי השיט במפרץ הפרסי, משקיעים מוסדיים נמנעו מפתיחת פוזיציות שורט אגרסיביות. מגמת גיוון יתרות המט״ח מצד בנקים מרכזיים וקרנות הון ריבוניות בלתי מזדהות הגנה על הזהב ממימושים חדים, שאפיינו היסטורית מחזורי ריסון מוניטרי אגרסיביים.

עבור מנהלי השקעות מוסדיים ופמילי אופיס בישראל, התייצבות מחיר הזהב טומנת בחובה השלכות רוחביות על ניהול התיקים. עוצמתו של מדד הדולר (U.S. Dollar Index) מפעילה לחץ מתמיד לעליית שער הדולר-שקל (USD/ILS), מה שמלבה אינפלציה מיובאת ומצמצם את מרחב התמרון של בנק ישראל בביצוע הקלות מוניטריות. בעוד שתיקי עושר מקומיים מרבים להשתמש בזהב פיזי ובקרנות סל (ETF) דולריות על מטילי זהב כדי לגדר את פרמיית הסיכון הביטחונית ואת תנודות השקל, התשואות חסרות הסיכון הגבוהות על מזומן ואג״ח ממשלתיות בארה״ב הופכות את ניהול המח״מ הדינמי וגידור המטבע לכלים קריטיים, לצד החזקת מתכות יקרות כנכס מגן.

מבט לעתיד: מדד ה-PCE, נתוני התעסוקה ורמות תמיכה טכניות קריטיות

בהמשך הדרך, שחקני השוק יבחנו אם נתוני המאקרו הקרובים יאששו את הקו הניצי של ה-Fed או יובילו לכיול מהיר של ציפיות הריבית. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית (PCE) לחודש ספטמבר, נתוני עלות התעסוקה לרבעון השלישי ודוח התעסוקה החודשי (Nonfarm payrolls) בארה״ב, כדי לאתר סימנים לעקשנות האינפלציה במגזר השירותים. נתון PCE ליבה גבוה מהצפוי עלול להעמיד למבחן את רמת התמיכה הטכנית המשנית סביב 3,940 עד 3,975 דולר לאונקיה. מנגד, התמתנות בנתונים הכלכליים או הסלמה מחודשת בצירי התנועה הימית במזרח התיכון עשויות לספק את הזרז הדרוש לניסיון פריצה מחודש של תקרת ההתנגדות ב-4,100 דולר.