הזהב העמיק את נסיגתו ביום שישי, 30 באוקטובר 2026, כאשר שחקני השוק מכיילים מחדש את תחזיותיהם לקראת הידוק מוניטרי ממושך מצד הבנקים המרכזיים המובילים. מחיר הספוט של המתכת היקרה נסחר תחת לחץ בטווח שבין 4,010 ל-4,025 דולר לאונקיה, התקרב לרף הפסיכולוגי של 4,000 דולר ובחן את רצועת התמיכה התחתונה של מדד בולינגר (Bollinger Bands) שנקבעה מוקדם יותר החודש. הנסיגה הנוכחית ממחישה כיצד החוסן הכלכלי המתמשך בארה״ב והרטוריקה הניצית של הבנק המרכזי מכבידים על מתכות יקרות שאינן מניבות תשואה, וזאת אף שחששות ביטחוניים אזוריים וגיוון יתרות המט״ח של בנקים מרכזיים מונעים גל מכירות רחב יותר.

החוסן במאקרו וההתנגדויות בפד מחזקים את סיכויי העלאת הריבית בדצמבר

הזרז המרכזי המכביד על מחירי הזהב נובע מהחלטת הריבית המפוצלת של ועדת השוק הפתוח (FOMC) ומפרסום נתוני המאקרו שבאו בעקבותיה. אף שה-Fed הותיר את ריבית הבנצ׳מרק ללא שינוי בטווח שבין 3.75% ל-4.00%, שני חברי ועדה התנגדו ותמכו בהעלאה מיידית של רבע נקודת אחוז — איתות לתמיכה פנימית ממשית בהמשך ההידוק המוניטרי. יתרה מזו, נתוני האומדן הראשוני של התוצר המקומי הגולמי (GDP) לרבעון השלישי הצביעו על צמיחה שנתית של 3.4%, בעוד שמדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית (PCE) ליבה נותר דביק ברמה של 3.1% בחישוב שנתי. נתונים אלה קיבעו את ציפיות השוק לכך שקובעי המדיניות יעלו את הריבית פעם נוספת לפני תום השנה.

סביבת מאקרו ניצית זו מפעילה לחץ מתמשך על חוזי סחורות במח״מ ארוך ועל החזקות במתכות יקרות. אף שתשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב ל-10 שנים נסוגו לאחרונה לעבר 4.90% עקב בריחה לנכסי מקלט בעקבות התנודתיות במניות הטכנולוגיה, התשואות הריאליות הגבוהות באיגרות החוב הקצרות ממשיכות לייקר את עלות ההזדמנות של החזקת זהב פיזי. כתוצאה מכך, מנהלי קרנות סחורות (CTA) וקרנות מאקרו שיטתיות צמצמו את פוזיציות הלונג נטו, מה שהוריד את מחירי הספוט מרמות השיא של תחילת אוקטובר, אז נסחר הזהב מעל 4,150 דולר לאונקיה.

צבירת רזרבות בבנקים מרכזיים וההשלכות על התיקים בישראל

למרות הרוחות הנגדיות מכיוון הריבית, פוטנציאל הירידה של הזהב נבלם הודות לרכישות עקביות מצד המגזר הממשלתי וביקושים לגידור אינפלציוני מבני. בנקים מרכזיים בשווקים מתעוררים וקרנות הון ריבוניות ממשיכים לקלוט היצע פיזי כדי לגוון את יתרותיהם ולהפחית את התלות בדולר. במקביל, מחירי האנרגיה הגבוהים — כאשר נפט ה-Brent מתבסס סמוך ל-115 דולר לחבית על רקע חיכוכים ביטחוניים מתמשכים בנתיבי השיט במזרח התיכון — מונעים קריסה של הביקוש לנכסים המגנים מפני אינפלציה.

עבור מנהלי השקעות מוסדיים ופמילי אופיס בישראל, התייצבות מחירי הזהב מחייבת שיקולים אסטרטגיים ממוקדים. מנהלי תיקים רב-נכסיים מקומיים מרבים להשתמש בזהב פיזי ובמכשירי השקעה דולריים במתכות יקרות כדי לגדר פרמיות סיכון גיאופוליטיות ותנודות בשער השקל (NIS). עם זאת, כיוון שבנק ישראל מותיר את עלויות המימון המקומיות ברמה גבוהה כדי לבלום אינפלציה מיובאת, עלות ההחזקה והמימון (Carrying cost) של נכסים ריאליים בלתי מגודרים עלתה. כתוצאה מכך, דסקי ההשקעות בתל אביב מאזנים בין הקצאות מקלט אסטרטגיות לבין התשואות האטרקטיביות באג״ח ממשלתיות קצרות מועד, תוך שמירה על משמעת סיכונים קפדנית סביב נקודות ציר טכניות.

מבט לעתיד: רמות תמיכה טכניות, נתוני תעסוקה והכוונת המדיניות

בהמשך הדרך, שחקני השוק יבחנו אם מחיר הספוט של הזהב יצליח להגן על אזור התמיכה הקריטי שבין 3,975 ל-4,000 דולר לאונקיה, או שמא התגברות ההימורים על הידוק מוניטרי תצית תיקון עמוק יותר לעבר 3,900 דולר. האינדיקטורים המרכזיים למעקב כוללים את דוח התעסוקה בארה״ב (Nonfarm payrolls), קצב צמיחת השכר הממוצע לשעה והתבטאויות בכירי ה-Fed בנוגע לאופק המדיניות לקראת החלטת דצמבר. שבירה טכנית מובהקת מתחת לרמת 3,975 דולר עלולה להאיץ גל מימושים אוטומטי בתיקי סחורות; מנגד, התקררות מפתיעה בנתוני המאקרו או הסלמה מחודשת בצירי השיט באזור עשויות לספק לזהב את המומנטום הדרוש לבחינה מחודשת של רמת ההתנגדות ב-4,080 דולר.