העסקה עם Summit מציבה את Ivonescimab במרכז האסטרטגיה של AstraZeneca

AstraZeneca ממקדת את השקעתה ב-Summit Therapeutics סביב הפוטנציאל של Ivonescimab להפוך לחלק מדור חדש של שילובי טיפולים בסרטן. מנכ”ל החברה, פסקל סוריוט, אמר כי התרופה עשויה למלא תפקיד חשוב בטיפול העתידי בסרטן, במיוחד כאשר היא משולבת עם טיפולים ממוקדים אחרים.
הדברים נאמרו זמן קצר לאחר ש-AstraZeneca הודיעה על השקעת הון בהיקף של 2 מיליארד דולר ועל שיתוף פעולה קליני עם Summit. במקום לרכוש את Summit במלואה או לקבל רישיון ל-Ivonescimab, AstraZeneca רוכשת החזקה של כ-12%, בעוד Summit שומרת על מלוא הזכויות לתרופה.
מבנה העסקה מעניק ל-AstraZeneca חשיפה לתוכנית, תוך שמירה על השליטה של Summit בפיתוח ובמסחור התרופה.

גישה דו-מסלולית לטיפול בסרטן

Ivonescimab מוגדרת כנוגדן דו-ספציפי מסוג חדש, שנועד לפעול במקביל נגד שני מסלולים ביולוגיים. התרופה חוסמת את PD-1, מנגנון המגביל את פעילות תאי מערכת החיסון, ובמקביל פועלת נגד VEGF, אות ביולוגי הקשור ליצירת כלי דם שהגידולים זקוקים להם לצורך צמיחה.
האסטרטגיה נועדה לשלב הפעלה של מערכת החיסון עם פגיעה באספקת הדם לגידול.
סוריוט תיאר את הגישה כשלב פוטנציאלי מעבר לטיפולים קודמים שהתמקדו בעיקר ב-PD-1. לפי המקור, Ivonescimab זכתה לתשומת לב משמעותית לאחר שניסויים שהשוו אותה ישירות ל-Keytruda של Merck הראו תוצאות טובות יותר בקרב מטופלים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג תאים שאינם קטנים.

שילובים פוטנציאליים עשויים להרחיב את ההזדמנות

העניין של AstraZeneca אינו מתמקד ב-Ivonescimab כטיפול עצמאי בלבד. סוריוט הדגיש את האפשרות לשלב את התרופה עם פורטפוליו הנוגדנים מצומדי-התרופה של AstraZeneca, קטגוריה של תרופות ממוקדות לסרטן שנועדו להעביר טיפול באופן ישיר יותר לתאי הגידול.
לדברי סוריוט, סוגים מסוימים של גידולים עשויים להגיב טוב יותר לשילובים הכוללים Ivonescimab וטיפולים ממוקדים אלה, בהשוואה לטיפולי PD-1 מהדור הראשון הקיימים כיום.
לכן, שיתוף הפעולה הקליני יהיה משמעותי בקביעה האם אסטרטגיית השילובים המוצעת יכולה להתורגם לשיפור טיפולי משמעותי במגוון התוויות נוספות לסרטן.

AstraZeneca מרחיבה את תשתית המחקר והפיתוח

ההשקעה ב-Summit מגיעה במקביל להרחבה רחבה יותר של יכולות המחקר של AstraZeneca. החברה פתחה בקיימברידג’, מסצ’וסטס, מתקן מחקר ופיתוח בשטח של 570,000 רגל רבועה ובהשקעה של יותר ממיליארד דולר, באזור Kendall Square.
המדענים במתקן יעבדו על טיפולים בתחומים הכוללים השמנת יתר, סרטן השד, COPD ומחלות נדירות. AstraZeneca מצפה שתוכניות המחקר שיפותחו במקום יתרמו לצמיחת החברה גם מעבר לשנת 2030.
המתקן תוכנן גם סביב אוטומציה וטכנולוגיות מתקדמות, לרבות רובוטיקה ובינה מלאכותית סוכנת. לפי החברה, כ-20% מההשקעה במתקן מופנים לרובוטיקה ולבינה מלאכותית.

בינה מלאכותית ורובוטיקה נכנסות לצינור גילוי התרופות

סוריוט אמר כי AstraZeneca מתכוונת להשתמש בבינה מלאכותית כדי להאיץ את המצאתן של תרופות חדשות, תוך שימוש ברובוטיקה כדי לפשט ולהאיץ את תהליך גילוי המולקולות והפיתוח הפרה-קליני.
האסטרטגיה משקפת ניסיון לשפר את היעילות של המחקר הפרמצבטי, במקביל להתמקדות בתחומים שבהם נותרו צרכים רפואיים משמעותיים שטרם קיבלו מענה.
עבור AstraZeneca, השילוב בין שותפויות חיצוניות כמו שיתוף הפעולה עם Summit לבין השקעה פנימית בטכנולוגיה עשוי להפוך למרכיב משמעותי באסטרטגיית הצינור ארוכת הטווח של החברה.

מה המשקיעים צריכים לבחון בהמשך

המוקד המיידי יהיה ההתפתחות הקלינית של Ivonescimab והשילובים הפוטנציאליים ש-AstraZeneca ו-Summit יבחרו לקדם. תוצאות חיוביות עשויות לחזק את התזה שלפיה התרופה יכולה לשמש פלטפורמה למספר טיפולים בתחום האונקולוגיה, בעוד שתוצאות קליניות מאכזבות עלולות לערער את ההנחות שעליהן נשענת ההשקעה.
במקביל, מרכז המחקר החדש של AstraZeneca מציב משתנה ארוך טווח נוסף: השאלה האם בינה מלאכותית, רובוטיקה ואוטומציה יוכלו להאיץ באופן משמעותי את גילוי התרופות ולהוביל לפיתוח טיפולים בעלי הצלחה מסחרית.
יחד, השותפות עם Summit והרחבת תשתיות המחקר והפיתוח מדגישות את האסטרטגיה של AstraZeneca לשלב חדשנות חיצונית עם השקעה פנימית בטכנולוגיה, במטרה להרחיב את צינור התרופות בתחום האונקולוגיה ובתחומים נוספים מעבר לשנת 2030.