Bessent מציב את הצמיחה הכלכלית במרכז אסטרטגיית החוב

שר האוצר האמריקאי Scott Bessent מנסה לבסס את הטענה כי צמיחה כלכלית, ולא העלאות מסים, יכולה למלא תפקיד מרכזי בהתמודדות עם נטל החוב ההולך וגדל של ארה״ב. בנאום שנשא ב-SMU Cox School of Business בדאלאס, אמר Bessent כי ארה״ב יכולה “לצמוח אל מחוץ לבעיה” אם הכלכלה תצמח בכ-3% בשנה, במקביל לשליטה בהוצאות הממשלתיות.

הטענה מגיעה על רקע מציאות פיסקלית מאתגרת. החוב הלאומי של ארה״ב חצה לאחרונה את רף ה-$40 טריליון, בעוד שהגירעון הפדרלי השנתי צפוי לעלות על $2 טריליון עד סוף שנת הכספים ב-30 בספטמבר. כאשר הוצאות הריבית מוסיפות לנטל המימון של הממשלה, פעילות כלכלית נומינלית חזקה יותר יכולה לשפר את יחס החוב לתמ״ג — אך רק אם קצב גידול ההוצאות לא ימשיך לעלות על קצב התרחבות הכלכלה.

תמריצי מס נועדו לחזק את צד ההיצע

Bessent הצביע על פעילות ההשקעות בעקבות חקיקת המס המשמעותית של השנה שעברה כעדות לכך שלכלכלה האמריקאית יש מרחב להאיץ. הוא הזכיר פרויקטי התרחבות של Pepsi, Winnebago ו-Boeing, וטען כי תמריצי המס מעודדים חברות להקים יכולות ייצור ולהגדיל השקעות.

האסטרטגיה משקפת גישה של מדיניות פיסקלית המתמקדת בצד ההיצע. השקעות גבוהות יותר במגזר הפרטי יכולות להגדיל את כושר הייצור, התעסוקה והתפוקה העתידית, ובכך לייצר הכנסות מס נוספות מבלי להסתמך באופן בלעדי על העלאת שיעורי המס.

האתגר הוא עיתוי. השקעות עשויות לחזק את הצמיחה בטווח הארוך, אך עשויות לחלוף שנים עד שהיתרונות שלהן יתורגמו במלואם לעלייה בפריון ובהכנסות הממשלה.

ריסון ההוצאות נותר המשתנה הקריטי

Bessent הדגיש כי הממשל אינו רואה בהכנסות לא מספקות את הבעיה הפיסקלית המרכזית. לדבריו, יש לטפל בראש ובראשונה בהוצאות הממשלה. הוא אמר כי הוא עובד עם מנהל Office of Management and Budget, Russ Vought, על תוכנית לאיחוד פיסקלי שנועדה לצמצם את הגירעון.

הסביבה הפוליטית עלולה להקשות על המהלך. Bessent ציין כי הוא מעדיף שלא להאיץ את התוכנית באמצעות קונגרס בתקופת המעבר לאחר הבחירות, אם הדמוקרטים ישתלטו מחדש על אחד מבתי הקונגרס או על שניהם בעקבות בחירות האמצע. הדבר מוסיף ממד פוליטי לתהליך ההתכנסות הפיסקלית, משום שקיצוץ משמעותי בהוצאות דורש לעיתים החלטות קשות שהופכות מורכבות יותר ככל שהלחצים האלקטורליים גוברים.

Bessent הצביע גם על המכסים כמקור הכנסה פוטנציאלי. לדבריו, ארה״ב הייתה יכולה לגבות כ-$180 מיליארד ולהשתמש בהם לצמצום הגירעון, אילו בית המשפט העליון לא היה פוסל את מכסי “Liberation Day” של הנשיא Trump.

רכישות חוזרות של אג״ח Treasury ואנרגיה עשויות לתמוך באסטרטגיה הרחבה

בטווח הקצר יותר, Bessent הדגיש שוב את רכישות האג״ח החוזרות של Treasury כאמצעי להשפעה על התנאים בשוק האג״ח לטווח הארוך. לדבריו, רכישה חוזרת של חלק מניירות הערך הסחירים ביותר של Treasury יכולה להזרים מזומנים למשקיעי האג״ח, לעודד רכישות נוספות ולסייע בשיפור הנזילות.

הוא גם צופה היחלשות של הקשר בין מחירי האנרגיה לריביות. Bessent אמר כי בתוך שנה או שנתיים שוק הנפט עשוי להגיע למצב של עודף היצע, ככל שקשרי האנרגיה בין ארה״ב לוונצואלה יתפתחו והתנאים במזרח התיכון יחזרו לנורמליות. אם תרחיש זה יתממש, מחירי אנרגיה נמוכים יותר עשויים להפחית את הלחצים האינפלציוניים ולשפר את כוח הקנייה של משקי הבית והעסקים.

מה המשקיעים צריכים לבחון בהמשך?

אמינותה של האסטרטגיה תיקבע בסופו של דבר לפי השאלה האם הצמיחה הכלכלית יכולה להישאר סביב 3%, במקביל לכך שההוצאות והגירעון הפדרליים מתחילים לרדת. השקעות חזקות יותר עשויות לספק את רכיב הצמיחה במשוואה, אך גירעונות מתמשכים ועלייה בהוצאות הריבית עלולים לקזז את הרווחים הללו.

עבור משקיעים בארה״ב ובישראל, המדדים המרכזיים למעקב יהיו צמיחת התמ״ג, תשואות אג״ח Treasury, ההוצאה הפדרלית, מחירי האנרגיה וההשקעות במגזר הפרטי. אם הצמיחה תאיץ במקביל להתמתנות האינפלציה ומחירי הנפט, האסטרטגיה הפיסקלית של הממשל עשויה לזכות באמינות רבה יותר.

מנגד, אם החוב ימשיך להצטבר למרות צמיחה חזקה יותר, השווקים עשויים להתמקד יותר ויותר במגבלות של הסתמכות על צמיחה בלבד כדי לפתור את האתגר הפיסקלי של ארה״ב.