ארה״ב וטאיוואן נראות מתקדמות לעבר אחד מהסכמי ההשקעה הטכנולוגיים הגדולים ביותר של השנים האחרונות, כאשר וושינגטון דוחפת להחזיר את תעשיית השבבים למדינה ולהפחית את התלות בייצור שבבים בחו״ל. שר המסחר הווארד לוטניק אמר כי ארה״ב “נמצאת בעיצומן של שיחות” עם טאיוואן, והוסיף שממשלי ביידן וטראמפ חולקים את המטרה להעביר 40%–50% מצריכת השבבים האמריקאית לייצור מקומי. נשיא טאיוואן, לאי צ׳ינג-טה, הביע תמיכה רחבה באסטרטגיה זו, והדגיש כי חברות השבבים הטאיוואניות מוכנות להרחיב את נוכחותן בארה״ב — אך רק אם ארה״ב תספק את התשתיות, את כוח האדם המיומן ואת התמריצים הנדרשים כדי לאפשר לפרויקטים מסוג זה לצאת לפועל. החילופים מדגישים עד כמה מדיניות השבבים הפכה לעדיפות כלכלית וגיאופוליטית מרכזית עבור וושינגטון וטאיפיי.

ארה״ב דוחפת לרמות היסטוריות של ייצור מוליכים למחצה מקומי

דבריו של לוטניק מצביעים על כך שהממשל שוקל חבילת השקעות העולה על 300 מיליארד דולר, המבוססת על התחייבויות שכבר הוכרזו על ידי TSMC, מיקרון וטקסס אינסטרומנטס. TSMC לבדה העלתה לאחרונה את השקעתה המתוכננת באריזונה מ־65 מיליארד דולר לסכום שיכול להגיע עד 165 מיליארד דולר — מה שמשקף גם את הלחץ האמריקאי להאיץ ייצור מקומי וגם את שאיפתה של טאיוואן להישאר משולבת בשרשראות האספקה הגלובליות.

הדחיפות נובעת מפגיעותה ההיסטורית של ארה״ב: תלותה בטאיוואן לייצור השבבים המתקדמים ביותר בעולם. שר האוצר סקוט בסנט כינה פגיעה בייצור הטאיוואני “נקודת הכשל היחידה של הכלכלה הגלובלית”, מה שמחדד מדוע החזרת הייצור לארה״ב נותרת עדיפות ביטחונית. אך היקף ההשקעות הנבחנות מדגיש את הדרישות ההוניות העצומות של ייצור שבבים מודרני — ואת המשקל הפוליטי של השאלה מי יממן את הדור הבא של התשתית התעשייתית.

טאיוואן מבקשת שיפור בתשתיות, בכוח אדם ובתמריצים בארה״ב

הנשיא לאי בירך על שאיפתה של ארה״ב, אך הבהיר את האתגרים. בדברים שהוקלטו עבור כנס DealBook של ניו יורק טיימס, הוא ציין כי השגת היעדים של וושינגטון תלויה לא פחות ביכולותיה של ארה״ב מאשר בנכונותה של טאיוואן להשקיע. ייצור שבבים דורש כמויות עצומות של קרקע, מים וחשמל — משאבים שהאטו או סיבכו הרחבות מפעל באריזונה ובאזורים נוספים.

לא פחות חשוב הוא פיתוח כוח אדם מיומן שיכול להפעיל ולתחזק טכנולוגיה מתקדמת, וכן יישום תהליכי רגולציה צפויים וברורים כדי למנוע עיכובים. לאי הדגיש כי התמיכה הטאיוואנית תגיע רק אם ארה״ב תבטיח מענה מספק ל״רכישת קרקעות, אספקת מים וחשמל, פיתוח כוח אדם ותמריצי השקעה״. מסריו היו דיפלומטיים — אך ברורים: ללא אסטרטגיה תעשייתית מקיפה, מאמצי הייצור המקומי של ארה״ב עלולים שלא לעמוד בציפיות.

השווקים הפיננסיים מתכוננים להשפעות אפשריות

האפשרות להתחייבות השקעה משמעותית מצד טאיוואן טרם התבטאה בתנודתיות בשווקים, אך אסטרטגים מציינים שסוחרי מט״ח עוקבים מקרוב. הדולר הטאיוואני התחזק מעט ביום חמישי, אך וי־קון צ׳ונג מ־BNY ציין כי היעדר תגובה משמעותית נובע מהיעדר מספרים רשמיים. אם תתממש התחייבות גדולה, אנליסטים מזהירים כי הדבר עשוי ללחוץ את המטבע כלפי מטה — בדומה לנפילת הוון הקוריאני לאחר שטוקיו הכריזה על התחייבות השקעות של 350 מיליארד דולר בארה״ב בשנה שעברה.

שוק המניות בטאיפיי נותר רגוע, המשקף גם זהירות מצד משקיעים וגם חוסר ודאות רחב יותר בנוגע להיקף ולתזמון כל הסכם. עבור חברות טאיוואניות, החישוב האסטרטגי כולל איזון בין התרחבות גלובלית לבין יציבות כלכלית מקומית — וכל זאת תוך ניווט במתחים גיאופוליטיים גוברים מול סין.

שותפות מוליכים למחצה המעוצבת על ידי גיאופוליטיקה

מעבר לכלכלה, הדיאלוג בין וושינגטון לטאיפיי נושא בחובו השלכות גיאופוליטיות עמוקות. טאיוואן נשענת על תמיכה צבאית ופוליטית של ארה״ב כדי להרתיע את סין, שממשיכה לטעון כי האי הוא חלק משטחה. מאמצי הפנייה של לאי — כולל פרסומים באמצעי תקשורת אמריקאיים מרכזיים ותוכנית הגנה חדשה בהיקף של 40 מיליארד דולר — מסמנים רצון להעמיק את הקשרים עם וושינגטון בתקופה של לחץ גובר בין שתי גדות המיצר.

חלק מהאנליסטים שאלו האם מאמצי ארה״ב להעביר ייצור שבבים למדינה יפחיתו את הדחיפות האסטרטגית שבהגנה על טאיוואן, אך גורמים אמריקאים בכירים דחו זאת. בסנט כינה את הרעיון “שאלה שגויה”, והדגיש כי הפחתת סיכונים בשרשראות אספקה אינה שקולה לנטישת מחויבויות אסטרטגיות.

מבט לעתיד

האפשרות שארה״ב וטאיוואן יחתמו על הסכם שבבים מעל 300 מיליארד דולר תלויה בהתקדמות מקבילה בהכנת תשתיות, בייעול רגולטורי ובפיתוח כוח עבודה בארה״ב. אם תושג, התחייבות כזו עשויה לשנות את בסיס הייצור האמריקאי ולבסס את מעמדה המרכזי של טאיוואן באקו־סיסטם השבבים הגלובלי — גם כאשר שתי הכלכלות מבקשות לחזק את עמידותן.

בינתיים, השווקים ימשיכו לעקוב אחר אותות מטאיפיי ומוושינגטון, ביודעם שהשלב הבא בהשקעות שבבים עשוי להשפיע על זרימות ההון, על מגמות המט״ח ועל המערך הגיאופוליטי לשנים קדימה.