רוב הולך וגדל של אזרחי אירופה תומך בהגברת המיסוי על יחידים עשירים ותאגידים רב-לאומיים גדולים, על רקע בחינה מחודשת של צדק מס ואי-שוויון כלכלי. על פי סקר יורוברומטר לשנת 2025, 65% מאזרחי האיחוד האירופי תומכים במס עושר מינימלי על ה־0.001% העליונים במדינתם, בעוד 80% תומכים בהטלת רמת מס מינימלית על תאגידים רב-לאומיים במדינות שבהן הם פועלים. הממצאים מצביעים על תנופה פוליטית רחבה — אך גם על פערים אזוריים משמעותיים הנובעים מרמות אמון שונות, חששות מתחרותיות ומבנה כלכלי שונה.

תמיכה רחבה במסי עושר — אך עם פערים אזוריים

ברחבי האיחוד האירופי, כמעט שני שלישים מהמשיבים תומכים במס עושר מינימלי המכוון לאולטרה-עשירים. התמיכה חזקה במיוחד בהונגריה (78%), בולגריה, רומניה, קרואטיה ויוון (כולן מעל 70%). איטליה מובילה מבין הכלכלות הגדולות באיחוד עם 70%, ואחריה גרמניה וספרד עם 69%, בעוד צרפת מתיישרת עם ממוצע האיחוד של 65%.

עם זאת, התמיכה צונחת במדינות מסוימות. בצ’כיה רק 45% מהמשיבים תומכים במהלך כזה, ובפולין ובדנמרק התמיכה נמוכה מ־50%. במדינות אלה שיעור גבוה יחסית של תשובות “לא יודע”, מה שמרמז על אי-ודאות או ספקנות בנוגע ליישום ולהשלכות הכלכליות.

מומחים מייחסים את ההבדלים לרמות שונות של אמון במוסדות ציבוריים ולתפיסת היעילות של חלוקה מחדש. מדינות בעלות מערכות רווחה חזקות ואיכות שירותים ציבוריים גבוהה יותר נוטות להפגין קבלה רחבה יותר של מיסוי פרוגרסיבי.

תמיכה גורפת במיסוי תאגידים רב-לאומיים

התמיכה במיסוי מינימלי על חברות אף גבוהה יותר. שמונים אחוזים ממשיבי האיחוד האירופי מסכימים כי תאגידים רב-לאומיים צריכים לשלם רמת מס מינימלית במדינות שבהן הם מייצרים רווחים, כאשר 44% מביעים הסכמה חזקה. יוון (87%), אוסטריה (86%), בולגריה (84%), צרפת (83%), פינלנד (83%), פורטוגל (83%), מלטה (83%), קרואטיה (82%), גרמניה (82%) ולוקסמבורג (81%) מציגות שיעורי תמיכה גבוהים במיוחד.

רק מספר מצומצם של מדינות יורד מתחת ל־75% תמיכה, בהן הונגריה (67%), לטביה (72%), סלובניה (73%), סלובקיה (73%) וצ’כיה (74%). הפער משקף אסטרטגיות כלכליות שונות. מדינות כמו הונגריה ולטביה נשענות במידה רבה על שיעורי מס חברות נמוכים כדי למשוך השקעות זרות ישירות, ולכן הבוחרים בהן זהירים יותר כלפי מדיניות שעלולה לפגוע בתחרותיות.

לעומת זאת, אוסטריה וגרמניה מציגות רמות תמיכה גבוהות, עם שיעור משמעותי של משיבים התומכים נחרצות במיסוי מינימלי. אנליסטים מציינים כי מדינות אלה מדגישות יציבות פיסקלית ותחרות הוגנת יותר מאשר תחרות מבוססת שיעורי מס נמוכים.

ויכוח בין תחרותיות לצדק חברתי

הפער נעוץ לעיתים קרובות במיצוב הכלכלי של המדינות. מדינות הנשענות על מס חברות נמוך כאסטרטגיית פיתוח חוששות כי תיאום גלובלי מחמיר יחליש את זרימת ההשקעות. מנגד, מדינות בדרום-מזרח אירופה נוטות לראות במיסוי מינימלי הגנה מפני העברת רווחים ושחיקת הכנסות.

הסנטימנט הציבורי מושפע גם מביקורת ציבורית גוברת כלפי תאגידים רב-לאומיים כגון אמזון, מטא, גוגל ואפל. מחאות ברחבי אירופה הגבירו את הקריאות לכך שחברות יתרמו באופן גלוי ומשמעותי יותר לתקציבים הלאומיים.

במבט קדימה, מאמצי האיחוד האירופי להרמוניזציה של מסגרות מס עלולים להיתקל במורכבות פוליטית למרות התמיכה הציבורית הרחבה. אף שהמומנטום לכיוון צדק פיסקלי חזק נראה ברור, חששות מתחרותיות לאומית ורמות אמון שונות במוסדות צפויים להשפיע על עיצוב המדיניות. הנתונים מצביעים על כך שהאירופים תומכים ברובם בהגברת ההוגנות הפיסקלית — אך תרגום הקונצנזוס למדיניות אחידה יישאר אתגר מורכב.