הפגישה הקרובה בין שרי הסחר של האיחוד האירופי ובכירים אמריקאים מסמנת רגע מכריע ביחסי הכלכלה חוצי־האוקיינוס. בעוד שני הצדדים מתמודדים עם מתחים גאופוליטיים, לחץ על שרשראות אספקה ורגישויות פוליטיות פנימיות, האיחוד האירופי מפעיל לחץ על וושינגטון ליישם יותר חלקים מהסכם הסחר שנחתם ביולי—ובייחוד את הקלות המכס על פלדה ואלומיניום. הדיונים מתקיימים בתקופה שבה זרימות הסחר העולמיות כבר נתונות ללחץ, בעקבות החמרת מגבלות היצוא של סין—מה שמגביר את הרגישות לכל סימן של שיתוף פעולה או פיצול בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.

שיחות הסחר נכנסות לשלב קריטי

דאגתו המרכזית של האיחוד האירופי היא קצב ההתקדמות האיטי ביישום הסכם יולי, שהטיל מכסים של 15% על מרבית הסחורות האירופיות הנכנסות לארה״ב, תוך התחייבות של האיחוד האירופי להסיר מספר מכסים על יבוא אמריקאי. גורמים בבריסל מודים כי השלמת חלקם בהסכם לא צפויה לפני מרץ או אפריל, משום שהאישור דורש תמיכת הפרלמנט האירופי וממשלות המדינות החברות. העיכוב מתסכל את וושינגטון, הרואה בכך בעיה פוליטית בעיתוי רגיש.

עם זאת, דיפלומטים אירופים טוענים שגם ארה״ב מפגרת ביישום התחייבויותיה—בייחוד לגבי מתכות. וושינגטון ממשיכה להטיל מכס של 50% על פלדה ואלומיניום, ובהמשך אף הרחיבה מאמצע אוגוסט את ההיטל כך שיחול גם על התוכן המתכתי של 407 מוצרים נגזרים, כולל אופנועים ומקררים. האפשרות להוסיף עוד קטגוריות בחודש הבא מגבירה את דאגות האיחוד וחושפת סיכון לחידוש מתחים חוצי־אטלנטיים.

לחץ גובר על זרימות הסחר התעשייתיות

במרכז המחלוקת עומדת חשיבותם האסטרטגית של היצואנים התעשייתיים של אירופה. פלדה, אלומיניום ומוצרי ייצור מרכזיים אחרים מהווים חלק יסודי במרקם הכלכלי של האיחוד—במיוחד בגרמניה, איטליה ומרכז אירופה. דיפלומטים באיחוד מזהירים כי הרחבת המכסים מצד ארה״ב—יחד עם פוטנציאל למסים חדשים על משאיות, מינרלים קריטיים, מטוסים וטורבינות רוח—עלולים לחבל בהסכם יולי ולפגוע בשרשראות אספקה תעשייתיות צפופות ומתואמות.

עבור משקיעים ויצרנים, אי־הוודאות סביב מדיניות המכסים מקשה על תכנון, תמחור והיערכות. עמימות מתמשכת מובילה לרוב לאגירת מלאים מונעת, דחיית השקעות ועלויות גידור גבוהות—תופעות שפגעו היסטורית בסקטורים הרגישים לסחר. כפי שתיאר זאת דיפלומט אירופי אחד, הרגע הוא “עדין”—עם שני צדדים שאינם רוצים להיראות כמתפשרים יתר על המידה, אך מנסים לשמר התקדמות בסוגיות שנותרו לא פתורות.

שיתוף פעולה אסטרטגי בצל מגבלות היצוא של סין

למרות החיכוך, בריסל וושינגטון חולקות אינטרסים אסטרטגיים כפולים—במיוחד כאשר סין מהדקת את המגבלות על אדמות נדירות וחומרים לטובת תעשיית השבבים. מגבלות אלו כבר משפיעות על לוחות הייצור של יצרניות שבבים אירופיות ושל יצרני אלקטרוניקה בארה״ב. שרי הסחר של האיחוד מתכוונים לנצל את הפגיעוּת ההדדית הזו כדי לקדם שיתוף פעולה רגולטורי עמוק יותר—מסטנדרטים לרכב, דרך טכנולוגיות אנרגיה נקייה ועד אמצעי ביטחון כלכליים רחבים יותר.

האיחוד מאותת גם על נכונות להרחיב רכישות אנרגיה מארה״ב—צעד שיכול לחזק הון פוליטי בין הצדדים ולגוון את מקורות האנרגיה שלו. בתמורה, בריסל מצפה שוושינגטון תשיב את רמות המכסים שלפני עידן טראמפ על קשת רחבה יותר של מוצרים אירופיים, כולל יין, משקאות חריפים, זיתים ופסטה—מוצרים בעלי חשיבות כלכלית ותרבותית עמוקה בדרום אירופה.

מבט קדימה: מבחן של רצון פוליטי

החודשים הקרובים יקבעו האם הסכם יולי יהפוך לפלטפורמה ליישור קו מחודש בין אירופה לארה״ב—או לעוד מסגרת תקועה הניצבת בצלו של איום מכסים הולך ומתרחב. משתתפי השוק יעקבו מקרוב אחר ההתקדמות במכסי הפלדה והאלומיניום, היקף המכסים החדשים על מוצרים נגזרים, וכל סימן לפעולות פרוטקציוניסטיות רחבות מצד שני המחנות. עם שרשראות אספקה גלובליות שעדיין מסתגלות ללחצים גאופוליטיים, יכולתם של האיחוד האירופי וארה״ב לנהל מחלוקות בצורה בונה עשויה לעצב את התחרותיות התעשייתית ונתיבי הסחר עמוק לתוך 2025.