תנופת התשתיות העולמית בתחום הבינה המלאכותית מתקרבת לשלב שעשוי להיות מכריע, כאשר הקמת מרכזי נתונים צפויה להאיץ בחדות ב-2027, על רקע התחרות בין חברות הטכנולוגיה להשגת קיבולת מחשוב. עם זאת, ההתרחבות הצפויה מעלה שאלות בנוגע לזמינות החשמל, ללוחות הזמנים של הבנייה ולשאלה אם ההכנסות העתידיות מ-AI יצדיקו את היקף ההשקעות ההוניות.

קיבולת מרכזי הנתונים עשויה ליותר מהכפיל את עצמה

תוספת הקיבולת השנתית של מערכות המחשוב במרכזי נתונים מחוץ לסין צפויה לגדול מכ-25 גיגה-ואט ב-2026 לכ-51 גיגה-ואט ב-2027, לפי תחזית של חברת המחקר SemiAnalysis. אם התחזית תתממש, יהיה מדובר בהאצה משמעותית בהקמת התשתיות הפיזיות הנדרשות ל-AI גנרטיבי, למחשוב ענן ולשירותים דיגיטליים מתקדמים. היקף התוספת הצפוי ב-2027 עשוי להתקרב לקיבולת מרכזי הנתונים שנבנתה בעולם כולו עד סוף 2024, ולהמחיש את קצב ההתרחבות המהיר של הענף.

עם זאת, התחזית מותנית בהשלמת הפרויקטים המתוכננים. כשלושה רבעים מהקיבולת הצפויה כבר פועלים או נמצאים בבנייה, ואילו היתר מצוי עדיין בשלבי תכנון. לפי הדיווחים, יותר מ-24 גיגה-ואט של קיבולת, הפרוסים על פני 40 מתחמים, נמצאים בשלבי בנייה מתקדמים לקראת מסירה אפשרית בשנה הבאה. גם בשלב זה, הליכי רישוי, זמינות ציוד וחיבור לרשת החשמל עשויים לקבוע כמה מהקיבולת אכן תיכנס לפעילות.

בנייה מודולרית יוצרת הזדמנויות חדשות

כדי לקצר את לוחות הזמנים, יזמים מאמצים יותר ויותר שיטות בנייה מודולריות. חדרי חשמל, מערכות קירור ורכיבים חיוניים אחרים מיוצרים במפעלים במקביל לעבודות ההכנה באתר. גישה זו עשויה לצמצם את הזמן הנדרש להתקנת מערכות מכניות וחשמליות מורכבות, שתהליכי הקמתן עלולים לעכב את הפעלתן של תשתיות מחשוב עתירות ביצועים.

מודל של פרויקט להקמת מרכז נתונים בהספק של 50 מגה-ואט ממחיש את היתרון האפשרי: בנייה קונבנציונלית עשויה להימשך כ-22 חודשים, לעומת כ-14 חודשים בשיטה מודולרית מלאה, ללא זמן הרישוי. הקדמת ההפעלה עשויה לאפשר למפעילים להתחיל לייצר הכנסות מוקדם יותר ולסייע ללקוחות להשיג קיבולת מחשוב שהפכה למשאב מבוקש.

ההשפעה אינה מוגבלת ליצרניות השבבים. ספקיות של מערכות ניהול חשמל, ציוד קירור, תשתיות טרומיות ושירותי הנדסה עשויות ליהנות מהמשך ההשקעות. עם זאת, התועלת המסחרית תלויה בביצוע הפרויקטים, בלחצי התמחור וביכולת של הספקיות לעמוד בביקוש בלי חריגות משמעותיות בעלויות.

מגבלות החשמל והתשואה על ההשקעה נותרות הסיכונים המרכזיים

האצה בבנייה אינה מבטיחה שמרכזי הנתונים יהיו מוכנים לפעילות. כדי להפוך לנכסים יצרניים, הם זקוקים למבנים, לשבבים ייעודיים, לאספקת חשמל אמינה ולחיבור לרשת. עיכוב באחד מהמרכיבים הללו עלול להשאיר הון משמעותי מושקע בלי לייצר את התשואה הצפויה. התפתחויות אחרונות בענף המחישו כיצד לוחות זמנים לחיבור לחשמל יכולים לשנות את התוכניות גם בפרויקטים הנתמכים בידי חברות טכנולוגיה גדולות.

מבחינת המשקיעים, השאלה המרכזית היא אם ההוצאות על התשתיות יתורגמו להכנסות יציבות מפעילות AI ולתזרים מזומנים חזק יותר. עלויות אשראי גבוהות, התחייבויות מימון ותחרות על משאבי אנרגיה עלולות לפגוע בכלכליות הפרויקטים, במיוחד בקרב מפעילים הנשענים במידה רבה על חוב. חסמים רגולטוריים, התנגדות קהילתית ואימוץ איטי מהצפוי של AI מוסיפים סיכוני ירידה.

המשך הדרך: הביצוע חשוב יותר מההכרזות על קיבולת

בהמשך השנה ובמהלך 2027, המשקיעים יעקבו אחר אבני דרך בבנייה, הסכמי אספקת חשמל, תחזיות להוצאות הוניות וראיות לכך שהביקוש ל-AI תומך בשירותים רווחיים. ההתרחבות הצפויה עשויה ליצור הזדמנויות לאורך שרשרת האספקה של ענפי הטכנולוגיה והתעשייה, אך יש להתייחס לתחזית של 51 גיגה-ואט כתרחיש אפשרי ולא כתוצאה מובטחת.

עבור מקצי נכסים גלובליים, ובהם משקיעים מוסדיים בישראל החשופים לשוקי הטכנולוגיה הבינלאומיים, ההבחנה בין קיבולת שהוכרזה לבין תשתיות פעילות שמייצרות הכנסות תישאר קריטית. אם הפרויקטים יושלמו בזמן, התרחבות הקיבולת עשויה לתמוך בביקוש לציוד חשמלי, למערכות קירור ולשירותי הנדסה. מנגד, מגבלות חשמל, עיכובים ועלויות מימון עלולים לדחות את ההכנסות ולפגוע בתשואה על ההשקעות, גם כאשר הביקוש למחשוב ממשיך לגדול.