בארצות הברית מתקיימות בחירות ארציות לקונגרס אחת לשנתיים, גם כשהנשיא עצמו לא עומד לבחירה. הבחירות שנופלות באמצע כהונתו בת ארבע השנים מכונות בחירות האמצע (Midterm Elections).

בניגוד לשיטה הפרלמנטרית בישראל, בארה״ב הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נפרדות. הנשיא נבחר לארבע שנים קבועות, והקונגרס נבחר במחזורים משלו. לכן גם נשיא שנבחר ברוב ברור עלול לגלות, שנתיים אחר כך, שמאזן הכוחות בקונגרס השתנה. במצב כזה קשה לו יותר להעביר חוקים, לאשר תקציבים ולעמוד בהבטחות הכלכליות שלו.

בחירות האמצע אינן משאל עם רשמי על הנשיא. עם זאת, הן משמשות מבחן פוליטי לממשל וקובעות את גבולות הגזרה שלו במחצית השנייה של הכהונה.

שני בתי מחוקקים, שני מוקדי כוח

הקונגרס מורכב מבית הנבחרים (House of Representatives) ומהסנאט (Senate). כדי שחוק פדרלי רגיל יעבור, נדרש בדרך כלל אישור של שניהם, ואז חתימת הנשיא או התגברות על וטו.

המבנה מאזן בין ייצוג האוכלוסייה לייצוג המדינות. לקליפורניה יש הרבה יותר מושבים בבית הנבחרים מאשר לוויומינג, אבל בסנאט לשתיהן שני נציגים.

כל מושבי בית הנבחרים עומדים לבחירה אחת לשנתיים, ולכן שינוי מתון בהעדפות הציבור עשוי להפוך את הרוב. בסנאט רק כשליש מהמושבים עומדים לבחירה בכל מחזור, מה שמעניק לו רציפות וממתן את קצב השינוי.

מה עומד לבחירה ב-3 בנובמבר

כל 435 מושבי בית הנבחרים עומדים לבחירה, ולצדם 35 מושבים בסנאט: 33 במחזור הרגיל ושניים בבחירות מיוחדות.

הנשיא דונלד טראמפ נמצא בשנתיים הראשונות של כהונתו השנייה, והרפובליקנים מחזיקים ברוב בשני בתי הקונגרס ערב הבחירות. התוצאות יקבעו אם מאזן הכוחות הזה יישמר בשנתיים הקרובות.

במקביל ייבחרו מושלי מדינות, בתי מחוקקים מקומיים ונבחרי ציבור נוספים. גם לבחירות האלה יש משקל כלכלי, שכן המדינות מנהלות תקציבים גדולים ואחראיות לתשתיות, לחינוך ולחלק מהרגולציה העסקית.

למה וול סטריט עוקבת מקרוב

מבחינת שוקי ההון, השאלה המרכזית אינה רק מי ישלוט בקונגרס, אלא מה חלוקת הכוח תאפשר להעביר בפועל.

מס חברות ומס רווחי הון. הקונגרס קובע את חוקי המס הפדרליים. שינוי בשיעור מס החברות, בהטבות מס להשקעות או במיסוי רווחי הון משפיע על הרווח הנקי של החברות, על תזרימי המזומנים שלהן ועל התשואה נטו למשקיעים. גם כשהצעה לא הופכת לחוק, עצם השינוי בסיכויים שתאושר עשוי להשפיע על תמחור הנכסים.

תקציב, גירעון והחוב הפדרלי. הקונגרס מאשר את הוצאות והכנסות הממשל. הרחבת הוצאות, קיצוצי מס או צמצום תקציבי משנים את תחזיות הגירעון ואת צורכי המימון של האוצר. דרכם הם משפיעים גם על היקף הנפקות האג״ח, על תשואות ה-Treasuries ועל עלויות המימון במשק.

רגולציה ומדיניות ענפית. מאזן הכוחות משפיע גם על חקיקה בתחומי האנרגיה, הפיננסים, הטכנולוגיה, הבריאות והתשתיות. שינוי רגולטורי עשוי לשנות עלויות תפעול, תנאי תחרות ואת כדאיותן של השקעות ארוכות טווח.

ממשל מפוצל: בלם פוליטי או מקור לאי-ודאות?

אחד התרחישים האפשריים הוא ממשל מפוצל (Divided Government): הנשיא משתייך למפלגה אחת, והמפלגה השנייה שולטת באחד מבתי הקונגרס או בשניהם.

מצב כזה מקשה על רפורמות כלכליות רחבות ומחייב פשרות. חלק מהמשקיעים רואים בהאטת החקיקה יתרון, כי היא מקטינה את הסיכון לשינויים חדים במס או ברגולציה. מנגד, כשעל הפרק החלטות תקציביות משמעותיות, אותה חלוקה עלולה להוביל למשא ומתן ממושך, לעיכוב באישור התקציב ואף להשבתה חלקית של הממשל (Shutdown).

לכן ממשל מפוצל אינו חיובי או שלילי מעצם הגדרתו. השפעתו תלויה במדיניות שעל הפרק, בצורך בשיתוף פעולה בין המפלגות ובמידת הגמישות של שני הצדדים.

מה מלמדת ההיסטוריה על שוק המניות?

הקשר בין בחירות האמצע לביצועי המניות נחקר שנים רבות, אבל חשוב להבחין בין מתאם לקשר סיבתי. אלה הנתונים מתוך ניתוח שפרסמה BlackRock באוקטובר 2026:

הנתונים אינם מוכיחים שהבחירות עצמן גרמו לעליות. לאורך התקופות שנבדקו השתנו גם סביבת הריבית, האינפלציה, הצמיחה ורווחיות החברות, ומספר מחזורי הבחירות קטן. תשואות עבר אינן בסיס אמין לחיזוי התנהגות השוק אחרי בחירות מסוימות.

האם לבחירות יש השפעה על הריבית?

ה-Fed קובע את המדיניות המוניטרית באופן עצמאי. לא הנשיא ולא הקונגרס מחליטים על הריבית בישיבות ה-FOMC.

עם זאת, למדיניות הפיסקלית יש משקל. החלטות הממשל על מיסים והוצאות משפיעות על הביקוש במשק, על צורכי המימון של הממשל ולעיתים גם על תחזיות האינפלציה והצמיחה. הרחבה תקציבית משמעותית עשויה לתמוך בפעילות בטווח הקצר. בנסיבות מסוימות היא עלולה גם להגביר לחצים אינפלציוניים או להגדיל את גיוסי החוב, ושני הדברים עשויים להזיז את תשואות ה-Treasuries ואת ציפיות השוק למסלול הריבית של ה-Fed.

ההשפעה אינה חד-כיוונית: היא תלויה במצב המחזור הכלכלי, באופן מימון ההוצאות, בציפיות המשקיעים ובתגובת ה-Fed.

השורה התחתונה

בחירות האמצע הן קודם כל אירוע פוליטי, אבל ההשלכות הכלכליות שלהן עשויות להתפרס על פני שנים. השאלה הרלוונטית אינה מי ניצח, אלא מה הממשל יוכל להעביר בפועל. המשקיעים יעקבו אחרי השינויים בסביבה הפיסקלית והרגולטורית, ואחרי האופן שבו הם יתגלגלו לרווחי החברות ולמחירי הנכסים.

שוקי ההון כבר מתמודדים עם שאלות של תמחור מניות, ריבית, חוב ממשלתי והשקעות עתק בטכנולוגיה ובתשתיות, ולכן להרכב הקונגרס עשויה להיות חשיבות יתרה. הבחירות יכולות לשרטט מחדש את גבולות הגזרה של וושינגטון, אבל הן לא משנות בן לילה את יסודות הכלכלה האמריקאית. ההשפעה על השווקים תבוא בעיקר משלושה גורמים: המדיניות שתאושר בפועל, האופן שבו תמומן, והפער בין התוצאות לבין מה שכבר מגולם במחירים.