במשך שנים המשקיעים חיפשו את החברות שייהנו מהמהפכה הטכנולוגית הבאה. אולם ב-2026 מתפתחת בוול סטריט גישה חדשה ומפתיעה: במקום להתמקד רק במרוויחות הגדולות של הבינה המלאכותית, יותר ויותר משקיעים מחפשים את החברות שה-AI פשוט לא יוכל להחליף.

הרעיון זכה לשם HALO – קיצור של Heavy Assets, Low Obsolescence, או בעברית: נכסים פיזיים כבדים וסיכון נמוך להתיישנות. המונח נטבע על ידי ג’וש בראון, מנכ”ל משותף ומייסד חברת ניהול ההשקעות Ritholtz Wealth Management, שהגדיר אותו כאחת ממגמות ההשקעה החשובות ביותר של השנה.

מאחורי התזה עומדת הנחה פשוטה: ככל שהבינה המלאכותית הופכת לחזקה יותר ומאיימת על מודלים עסקיים מסורתיים, כך עולה הערך של חברות המספקות מוצרים ושירותים שהטכנולוגיה אינה מסוגלת להחליף.

מה הופך חברה ל”עמידה בפני AI”?

חברות HALO חולקות בדרך כלל שני מאפיינים מרכזיים. הראשון הוא תלות גבוהה בנכסים פיזיים כמו מפעלים, תשתיות, ציוד תעשייתי, רכבות, משאיות, צינורות אנרגיה או מתקני ייצור. השני הוא פעילות עסקית שקשה מאוד להפוך למיותרת גם בעידן של אוטומציה מתקדמת.

אפשר להשתמש בבינה מלאכותית כדי לייעל תהליכים, לשפר לוגיסטיקה או להגדיל פרודוקטיביות, אך עדיין יש צורך לייצר חשמל, להוביל סחורות, להפיק אנרגיה ולתחזק תשתיות.

לדברי תומכי הגישה, זהו ההבדל בין חברות שעלולות להיפגע מהתפתחות AI לבין חברות שייהנו ממנה מבלי שהמודל העסקי שלהן יעמוד בסכנה.

בזמן שחברות תוכנה מתקשות – התעשייה הישנה חוזרת למרכז הבמה

הביצועים בשוק מתחילים לתמוך בתזה הזו. מאז תחילת השנה רשמו מניות כמו FedEx ו-ExxonMobil עליות של קרוב ל-30%, בעוד Coca-Cola עלתה בכ-17%.

במקביל, חלק מחברות התוכנה שנחשבו בעבר למנועי צמיחה בטוחים יותר, ובהן Adobe, ServiceNow ו-Salesforce, נסחרות בקרבת שפל של 52 שבועות. המשקיעים מנסים להעריך מחדש כיצד מודלים של בינה מלאכותית גנרטיבית ישפיעו על שווקי התוכנה, האוטומציה והפרודוקטיביות.

עבור וול סטריט, מדובר בשינוי תפיסתי משמעותי. במשך עשורים חברות תוכנה זכו לפרמיות תמחור גבוהות בזכות קצב צמיחה מהיר ושולי רווח גבוהים. כיום, דווקא חברות ותיקות מתחומי התחבורה, האנרגיה והתעשייה מתחילות למשוך תשומת לב מחודשת.

קרן הסל החדשה שמנסה לרכוב על הטרנד

על רקע הביקוש הגובר, חברת Roundhill Investments השיקה בשבוע שעבר את קרן הסל LOHA, המבוססת כולה על רעיון ה-HALO.

הקרן בוחרת חברות אמריקאיות גדולות אשר פעילותן מבוססת על תשתיות, ציוד פיזי ונכסים מוחשיים. בין ההחזקות המרכזיות ניתן למצוא את Cummins, AutoZone, TFI International, CSX, JB Hunt ו-Lennox.

לדברי ג’וש בראון, חלק מהחברות הללו קיימות כבר למעלה ממאה שנים, עובדה שלדעתו מדגישה את עמידותן לאורך מחזורי שוק, שינויים טכנולוגיים ומהפכות עסקיות.

חשוב לציין כי הקרן אינה מהווה הימור נגד בינה מלאכותית. להפך – התזה שלה היא שחברות רבות ייהנו מהתייעלות בזכות AI, אך מבלי שהטכנולוגיה תייתר את פעילותן.

האם HALO הוא המקלט החדש של המשקיעים?

אחת הסיבות לעליית הפופולריות של האסטרטגיה היא החשש הגובר מפני קצב השינויים הטכנולוגיים. בעוד שהמשקיעים מתקשים להעריך אילו חברות תוכנה ישרדו את עידן ה-AI ואילו יאבדו נתח שוק, קל יותר לזהות עסקים שהתלות בהם צפויה להישאר גבוהה גם בעוד עשור.

עם זאת, גם לתזה הזו יש מגבלות. חברות תעשייה, אנרגיה ותחבורה חשופות למחזורי כלכלה, מחירי סחורות, רגולציה ועלויות מימון. בנוסף, העובדה שחברה מחזיקה בנכסים פיזיים רבים אינה מבטיחה בהכרח צמיחה או ביצועים עודפים לאורך זמן.

המבט קדימה

הצלחת אסטרטגיית HALO משקפת שינוי עמוק באופן שבו המשקיעים חושבים על עידן הבינה המלאכותית. בשלב הראשון של מהפכת ה-AI, הכסף זרם בעיקר לחברות שפיתחו את הטכנולוגיה. כעת מתחיל להיווצר גל שני, המתמקד בחברות שיוכלו להמשיך לפעול ולצמוח גם בעולם שבו בינה מלאכותית נמצאת בכל מקום.

השאלה הגדולה עבור המשקיעים אינה עוד מי תוביל את מהפכת ה-AI, אלא מי תישאר חיונית גם לאחר שהיא תהפוך לחלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית. עבור תומכי HALO, התשובה נמצאת דווקא במפעלים, במשאיות, במסילות הרכבת ובתשתיות – אותם נכסים מוחשיים שהעולם הדיגיטלי עדיין אינו מסוגל להחליף.