קרן המטבע הבינלאומית אישרה העברת כ־2.3 מיליארד דולר למצרים, לאחר שציינה התקדמות בייצוב המאקרו-כלכלי וברפורמות מבניות. ההעברה מתבצעת במסגרת תוכנית סיוע מורחבת בהיקף של 8 מיליארד דולר, שנועדה לייצב כלכלה שהתמודדה עם מחסור חמור במטבע חוץ, אינפלציה גבוהה וזעזועים חיצוניים. אף שנתוני הצמיחה והאינפלציה השתפרו, הקרן הדגישה כי נדרשות רפורמות עמוקות יותר כדי להבטיח התאוששות בת-קיימא.

התייצבות כלכלית: הצמיחה מתחדשת, האינפלציה נחלשת

קרן המטבע ייחסה את השיפור לכלכלת מצרים למהלכי הרפורמה, אותם תיארה ככאלו שהובילו ל“התאוששות כלכלית רחבת היקף”. התוצר המקומי הגולמי צמח ב־4.4% בין השנים 2024 ל־2025, לאחר שנים של תנודתיות שנבעה מזעזועים גלובליים ואזוריים.

האינפלציה, שהגיעה לשיא של 38% בספטמבר 2023, ירדה ל־11.9% בינואר — שיפור משמעותי המשקף מדיניות מוניטרית הדוקה והתאמות בשער החליפין. הרשויות ביצעו ניוד חופשי של הלירה המצרית והעלו את הריבית באופן חד כדי לבלום לחצי מחירים ולהשיב את אמון המשקיעים.

התוכנית המקורית בהיקף של 3 מיליארד דולר שאושרה ב־2022 הורחבה ל־8 מיליארד דולר ב־2024, כאשר הלחץ הכלכלי התגבר. ההעברה הנוכחית משקפת את עמדת הקרן כי צעדי המדיניות החלו להניב תוצאות מדידות.

זעזועים חיצוניים ופגיעות מבנית

כלכלת מצרים חוותה שורה של זעזועים חיצוניים. מגפת הקורונה פגעה בתיירות ובהעברות כספים מחו״ל. הפלישה הרוסית לאוקראינה העלתה את עלויות הייבוא של מזון ואנרגיה. העימות בין ישראל לחמאס בעזה הוסיף לחץ על היציבות האזורית.

בנוסף, מתקפות החות’ים מתימן על נתיבי שיט בים האדום הפחיתו משמעותית את הכנסות תעלת סואץ — אחד ממקורות המט”ח המרכזיים של מצרים. הסטת תנועת הספנות סביב אפריקה החריפה את לחצי המימון החיצוני.

אירועים אלה חשפו חולשות מבניות, ובפרט תלות בהון חיצוני ובמגזרים הנשלטים על ידי המדינה. אף שמדיניות הייצוב צמצמה את הסיכונים המיידיים למשבר, הפגיעות המבנית עדיין קיימת.

תפקיד המדינה ומומנטום הרפורמות במוקד

למרות ההתקדמות, קרן המטבע תיארה את יישום הרפורמות כ“לא אחיד”. דאגה מרכזית היא המשך הדומיננטיות של המדינה בפעילות הכלכלית. הקרן הדגישה כי צעדים החלטיים לצמצום מעורבות המדינה יהיו חיוניים לשחרור פוטנציאל הצמיחה של המגזר הפרטי ולמשיכת השקעות זרות מתמשכות.

כ־30% מתוך 108 מיליון תושבי מצרים חיים מתחת לקו העוני, מה שהופך את היציבות החברתית לשיקול קריטי. איחוד פיסקלי ורפורמות מבניות חייבים לאזן בין ייצוב מאקרו-כלכלי לבין צמיחה בתעסוקה ובהכנסות.

במבט קדימה, מסלולה של מצרים תלוי בשימור אמינות הרפורמות, בגמישות שער החליפין ובהגדלת יתרות המט”ח. בעוד שהעברת הכספים האחרונה מחזקת את אמון הקהילה הבינלאומית, הקיימות ארוכת הטווח תלויה בהעמקת השינויים המבניים מעבר לצעדי ייצוב חירום.

לעת עתה, שחרור 2.3 מיליארד הדולר מאותת על גיבוי בינלאומי — אך הדרך לצמיחה מכלילה ועמידה עדיין בעיצומה.