שווקי ההון בישראל ננעלו בירידות ב-16 באפריל 2026, והמשיכו את החולשה מהיום הקודם כאשר לחץ המכירות התחזק כמעט בכל המדדים המרכזיים. הירידות משקפות שינוי בסנטימנט לאחר ראלי קודם, כאשר המשקיעים מתמקדים יותר בניהול סיכונים ובמימוש רווחים. האופי הרחב של הירידות מצביע על כך שהשוק נכנס לשלב תיקון עמוק יותר ולא רק לירידה זמנית.

גל מכירות רחב מכביד על המדדים המרכזיים

מדד תל אביב-35 ירד ב-1.13% לרמה של 4,378.45 נקודות, עם תשעה ניירות ערך עולים בלבד לעומת עשרים וחמישה יורדים. חוסר האיזון החריף מדגיש לחץ מכירות חזק במניות גדולות, אשר תמכו קודם לכן במומנטום העליות של השוק.

מדד תל אביב-125 הרחב ירד ב-1.09% לרמה של 4,263.87 נקודות, ומשקף חולשה רחבה בשוק. מספר המניות היורדות עלה משמעותית על מספר העולות, עם תשעים ושתיים מניות בירידה לעומת עשרים ותשע בעלייה. רוחב שלילי זה מדגיש ירידה מתואמת ולא חולשה נקודתית בסקטור מסוים.

היקף המסחר נותר גבוה, כאשר מחזור המסחר במניות הגיע לכ-5.29 מיליארד שקל, מה שמעיד על מיצוב מחדש פעיל מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד.

מניות בינוניות ופיננסים מובילות את הירידות

מניות הביניים הציגו חולשה בולטת, כאשר מדד תל אביב-90 ירד ב-1.17% לרמה של 3,862.71 נקודות. מספר המניות היורדות הגבוה ביחס לעולות מצביע על ירידה באמון המשקיעים בסגמנטים מוטי צמיחה.

מדד תל אביב 90 והבנקים ירד ב-1.45%, מה שמסמן אחת הירידות החדות מבין המדדים המרכזיים. הדבר מצביע על לחץ מכירות במניות הפיננסים, עמוד תווך מרכזי בשוק הישראלי. חולשה בבנקים משדרת לעיתים חששות רחבים יותר לגבי תנאים כלכליים או ציפיות לנזילות.

גם מניות הערך נחלשו, כאשר מדד תל אביב-125 ערך ירד ב-1.25%. הדבר מצביע על כך שגם סגמנטים שנחשבו יציבים חווים מימושים, ומחזק את התפיסה של איפוס רחב בשוק.

מדד האיזון הסקטוריאלי ירד ב-1.00%, ומאשר כי ההפסדים התפזרו על פני מספר ענפים ולא התרכזו בסקטור אחד בלבד.

יציבות בשוק האג”ח מספקת רשת ביטחון חלקית

בניגוד למניות, שווקי האג”ח הציגו עמידות יחסית. מדד האג”ח הכללי עלה קלות ב-0.04%, מה שמעיד על ביקוש יציב לנכסים סולידיים.

אג”ח צמודות מדד רשמו גם הן עליות מתונות, כאשר מדד תל בונד צמודות A עלה ב-0.04%. מנגד, מדד תל בונד 60 ירד קלות ב-0.03%, מה שמשקף סביבה מעורבת אך יציבה יחסית בשוק האג”ח.

אג”ח קצרות עלו ב-0.02%, מה שמעיד על העדפה לנכסים בסיכון נמוך ובמח”מ קצר בתקופה של אי־ודאות.

מחזור המסחר באג”ח הגיע לכ-6.59 מיליארד שקל, גבוה ממחזור המסחר במניות. שינוי זה מדגיש הקצאת הון זהירה יותר לכיוון נכסים הגנתיים, אך עדיין לא מצביע על מעבר מלא לסביבת הימנעות מסיכון.

תחזית קדימה: רמות מפתח, סיכונים וכיוון השוק

השוק הישראלי נכנס לשלב קריטי לאחר ירידות רצופות. השאלה המרכזית ל-17 באפריל 2026 היא האם הקונים יחזרו לייצב את המחירים או שלחץ המכירות ימשיך להתגבר.

המשקיעים צריכים לעקוב מקרוב אחר מדד תל אביב-35, שכן חולשה מתמשכת במניות הגדולות עשויה לאותת על סיכון לירידות נוספות. התייצבות בסגמנט זה תהווה אינדיקציה מוקדמת לחזרת האמון.

רוחב השוק יישאר מדד קריטי. מעבר לעלייה במספר המניות העולות עשוי להצביע על מיצוי התיקון הנוכחי, בעוד המשך דומיננטיות של ירידות עשוי להצביע על מגמת תיקון עמוקה יותר.

גם ביצועי מניות הפיננסים יהיו מרכזיים. המשך חולשה בבנקים עשוי להעצים את המומנטום השלילי, בעוד התאוששות עשויה לסייע בייצוב השוק הרחב.

בצד האג”ח, המשך התחזקות עשוי להעיד על עלייה בהימנעות מסיכון. אם הביקוש לאג”ח יתגבר, הדבר עשוי להצביע על מעבר למיצוב הגנתי יותר.

הסיכונים המרכזיים כוללים המשך מימוש רווחים, תנודתיות גלובלית ואי־ודאות מאקרו־כלכלית. במקביל, הראלי האחרון מצביע על כך שמומנטום בסיסי עדיין עשוי לספק תמיכה אם הסנטימנט יתייצב.

המסחר ביום הבא יהיה מכריע בקביעת האם השוק ימצא תחתית בטווח הקצר או ימשיך את מגמת הירידות.