הנכסים בישראל מפגינים חוסן למרות שלוש שנות עימות

השווקים הפיננסיים בישראל רשמו עליות משמעותיות מאז אוקטובר 2023, והציגו ביצועים טובים מכמה מדדי ייחוס בינלאומיים למרות עימות צבאי מתמשך ואי־ודאות פוליטית. לפי Reuters, שוק המניות בתל אביב עלה בכ-130% מאז מתקפת חמאס, לעומת עלייה של 80% בוול סטריט באותה תקופה. השקל התחזק בכ-25%, והפך לאחד המטבעות שהציגו את הביצועים החזקים בעולם.

חוסנם של השווקים נתמך בכמה גורמים מבניים. ענף הטכנולוגיה בישראל נהנה מהביקוש העולמי לבינה מלאכותית, בעוד שהוצאות הביטחון כמעט הוכפלו והגיעו לכ-8% מהתוצר המקומי הגולמי. גורמים אלה סייעו לשמר את הפעילות העסקית ואת עניין המשקיעים, למרות העלויות הכלכליות של העימות.

הבחירות הקרובות מוסיפות משתנה נוסף לתחזית, כאשר המשקיעים בוחנים אם חילופי שלטון עשויים להפחית את הסיכונים הפוליטיים והגיאופוליטיים, או שמא החוזקות הכלכליות הקיימות ימשיכו לתמוך בביצועי הנכסים ללא קשר לתוצאות הבחירות.

תוצאות הבחירות עשויות להשפיע על השקל ועל פרמיית הסיכון

הבחירות בישראל צפויות להיות צמודות. סקרים שצוטטו ב-Reuters מצביעים על כך שלא גוש הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא ברית האופוזיציה שבמרכזה הרמטכ״ל לשעבר גדי איזנקוט צפויים להשיג את 61 המושבים הדרושים לרוב בכנסת המונה 120 חברים. לפיכך, התוצאה עשויה להוביל למשא ומתן קואליציוני ממושך או לבחירות נוספות.

חלק מהמשקיעים מזהים פוטנציאל לעליות אם האופוזיציה תקים את הממשלה הבאה. שיפור ביחסים עם בעלות ברית במערב וסיום המהלך השנוי במחלוקת לשינוי מערכת המשפט עשויים להפחית את הסיכון הפוליטי הנתפס של ישראל ולתמוך בשקל ובמניות המקומיות.

JPMorgan מעריך כי שער המטבע עשוי לנוע בשיעור של עד 3%, בהתאם לתוצאות הבחירות. הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, רפי גוזלן, הצביע גם הוא על האפשרות לירידה בפרמיית הסיכון, ללחצי התחזקות על השקל ולתגובה חיובית בשוק המקומי תחת ממשלת אופוזיציה.

עם זאת, מדובר בהערכות שוק מותנות ולא בתוצאות מובטחות. המשקיעים מודעים לכך שמדיניות הביטחון האזורית עשויה להישאר דומה במידה רבה ללא קשר לתוצאות הבחירות, שכן גם נתניהו וגם איזנקוט התחייבו להמשיך להפעיל לחץ על חמאס ועל איראן.

הלחצים הפיסקליים והזהירות בקרב משקיעים זרים נמשכים

העליות בשוק לא העלימו את החששות בנוגע למצב הכספי של ישראל או להיקף ההשקעות הבינלאומיות. נתוני Copley Fund Research מצביעים על כך ששיעור הקרנות הגלובליות המחזיקות במניות ישראליות ירד בחדות מאז 2023 והגיע לשפל היסטורי.

העלות הכלכלית של המלחמה נותרה משמעותית. לפי הערכות שצוטטו על ידי TS Lombard, העלות עלתה על 55 מיליארד דולר עד סוף השנה שעברה, בהיקף השקול לאובדן מצטבר של 8.6% בצמיחת התוצר. החוב הציבורי עלה לכמעט 70% מהתוצר, כ-10 נקודות אחוז מעל רמתו ב-2022, בעוד שהגירעון התקציבי צפוי להישאר סביב 4.5%, לעומת פחות מ-2% לפני העימות.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הדגיש את הצורך לשמור על מרחב פיסקלי מספק על רקע המלחמה עם איראן. מגבלות אלה עלולות לצמצם את גמישות הממשלה ולהפוך את המדיניות הפיסקלית, הוצאות הביטחון והרפורמות הכלכליות לשיקולים חשובים עבור המשקיעים.

גם איגרות החוב הממשלתיות של ישראל הציגו ביצועים חזקים, עם תשואה של כ-30% בשנתיים הקודמות — יותר מפי שניים מהתשואה של מדדי השווקים המתעוררים המרכזיים. עם זאת, בחירות ללא הכרעה ברורה עלולות לעכב תקציבים, רפורמות והחלטות השקעה, וליצור אי־ודאות גם אם התחזית הכלכלית ארוכת הטווח נותרת עמידה.

הביצועים ההיסטוריים מצביעים על אפשרות שתנודתיות הבחירות תהיה זמנית

נתונים היסטוריים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב מספקים הקשר לקשר שבין בחירות לביצועי השוק. מחקר שבחן את עשר מערכות הבחירות הקודמות מצא כי התנודתיות במדדי המניות המובילים עלתה בשיעור של עד 45% בשבועות שלאחר ההצבעה, בהשוואה לשבוע טיפוסי. עם זאת, בדרך כלל ההפסדים הראשוניים נמחקו בתוך חודש, והמדדים רשמו עלייה ממוצעת של כ-1.7%.

במהלך השנה שלאחר הבחירות הניב מדד ת״א-125 תשואה ממוצעת של 16.4%, לעומת ממוצע שנתי ארוך טווח של 11.5%. נתונים היסטוריים אלה אינם מבטיחים תוצאה דומה בתנאים הנוכחיים, במיוחד לנוכח היקף העימות וההידרדרות במצב הכספי של הממשלה.

לפיכך, חלק מהמשקיעים רואים באי־הוודאות הפוליטית מקור אפשרי לתנודתיות בטווח הקצר, ולא בהכרח הכרעה בנוגע לשווי הבסיסי של החברות הישראליות. אחרים בוחנים הזדמנויות מחוץ לישראל שעשויות ליהנות מהפחתת המתיחות האזורית, ובהן איגרות חוב לבנוניות.

מה המשקיעים צריכים לבחון בהמשך

תוצאות הבחירות והמשא ומתן הקואליציוני שיבוא בעקבותיהן יהיו גורמים מרכזיים שעשויים להשפיע בטווח הקרוב על מניות ישראליות, איגרות חוב ממשלתיות והשקל. המשקיעים יעקבו גם אחר השאלה אם הממשלה החדשה תשנה את היחסים עם בעלות ברית במערב, את כיוון הרפורמה במערכת המשפט ואת הגישה לסוגיות הביטחון האזורי.

מעבר לפוליטיקה, קיימות הצמיחה בענף הטכנולוגיה, הוצאות הביטחון, ההשקעות הזרות והמצב הפיסקלי של הממשלה ימשיכו להיות גורמים מרכזיים בתחזית השוק. תוצאה ברורה בבחירות עשויה לצמצם את אי־הוודאות, בעוד שמשא ומתן ממושך עלול לעכב החלטות מדיניות ולהגביר את התנודתיות בטווח הקצר.

ביצועי השוק בישראל בתקופה האחרונה מעידים על חוסן, אך השלב הבא יבחן אם ניתן לשמרו לצד חוב גבוה, סיכוני ביטחון מתמשכים ומבנה פוליטי שעדיין אינו ודאי.