הבנק המרכזי של יפן (BOJ) ממשיך לצמצם את היקף המאזן שלו לאחר שנים של תמיכה מוניטרית חריגה, במהלך המסמן שינוי משמעותי במבנה המדיניות המוניטרית במדינה. לפי הדוח המצורף, סך הנכסים של הבנק המרכזי ירד ל-3.95 טריליון דולר ברבעון השלישי של 2026, במקביל לירידה בהחזקות באג”ח ממשלתיות ובנכסי השקעה נבחרים. ההתפתחות מדגישה את הנסיגה ההדרגתית של הבנק מנוכחותו הנרחבת בשווקים.

הצטמצמות המאזן מסמנת שינוי מבני במדיניות

סך הנכסים של ה-BOJ ירד, לפי הדיווח, ב-98 מיליארד דולר במהלך הרבעון השלישי של 2026, והגיע ל-3.95 טריליון דולר — הרמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2020. מאז השיא ברבעון הראשון של 2024, המאזן הצטמצם בכ-828 מיליארד דולר, ירידה של 17.4%. הגרף המצורף ממחיש את היקף השינוי לאחר ההתרחבות החדה שהחלה בתחילת העשור השני של שנות האלפיים.

במשך שנים השתמש ה-BOJ ברכישות נכסים בהיקף נרחב ובכלים מוניטריים לא שגרתיים נוספים כדי להילחם בדפלציה, לדכא את עלויות האשראי ולעודד את הפעילות הכלכלית. מדיניות זו הפכה את הבנק המרכזי למחזיק משמעותי באג”ח ממשלתיות יפניות ובנכסים פיננסיים אחרים. הצמצום הנוכחי מצביע על נסיגה הדרגתית מהנוכחות החריגה בהיקפה, אף שהשינוי בסך הנכסים לבדו אינו קובע את מידת ההרחבה או ההידוק של המדיניות המוניטרית.

הדוח מציג גם יחס נכסים לתוצר של 94% ב-BOJ, ירידה של 28 נקודות אחוז לעומת הרמה שנרשמה ברבעון הראשון של 2024, והרמה הנמוכה ביותר מאז 2018. יחס זה מספק מדד שימושי להיקף המאזן ביחס לגודל הכלכלה, אך אין לפרש אותו כמדד ישיר לנזילות הזמינה למשקי הבית או לעסקים.

החזקות באג”ח ממשלתיות יפניות ממשיכות לרדת

החזקות ה-BOJ באג”ח ממשלתיות יפניות (JGBs) ירדו, לפי הדיווח, ב-90 מיליארד דולר ברבעון השלישי, והגיעו ל-3.19 טריליון דולר — הרמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2020. מאז השיא שנרשם ב-2023, ההחזקות הצטמצמו בכ-556 מיליארד דולר, או 14.9%, לפי המקור המצורף.

לצמצום יש משמעות משום שה-BOJ הפך לשחקן דומיננטי בשוק האג”ח הממשלתיות של יפן במהלך שנות המדיניות המוניטרית המרחיבה הכמותית והאיכותית. כאשר הבנק המרכזי מצמצם את החזקותיו, ייתכן שמשקיעים מהמגזר הפרטי יצטרכו לספוג חלק גדול יותר מהנפקות החוב הממשלתיות החדשות ומהאג”ח שנמכרות או מגיעות לפדיון ללא השקעה מחדש של התמורה. ההשפעה על התשואות תהיה תלויה בקצב הצמצום של ה-BOJ, בצורכי המימון של הממשלה, בביקוש מצד המשקיעים ובציפיות בנוגע לריביות העתידיות.

נוכחות מצומצמת יותר של הבנק המרכזי עשויה להשפיע גם על נזילות השוק ועל מידת הרגישות של תשואות האג”ח לשינויים בהיצע ובביקוש. עם זאת, ירידה בהחזקות ה-BOJ אינה מעידה בהכרח על כך שאג”ח ממשלתיות יפניות צפויות לחוות גל מכירות ממושך. משקיעים מוסדיים מקומיים, בנקים, חברות ביטוח ומשקיעים זרים יכולים להתאים את הקצאות הנכסים שלהם בתגובה לשינויים בתשואות ובתנאי המטבע.

החזקות בקרנות סל על מניות והשלכות על השווקים העולמיים

הדוח המצורף מציין כי ה-BOJ מכר במהלך הרבעון השלישי קרנות סל על מניות וקרנות השקעה בנדל”ן ביפן בהיקף של כ-568 מיליון דולר, והביא את השווי המדווח של החזקות אלה ל-233 מיליארד דולר — הרמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2021. הנתונים מצביעים על צמצום החשיפה של הבנק המרכזי לנכסים נבחרים הקשורים לשוק, נוסף על צמצום החזקותיו באג”ח ממשלתיות.

הרכישות ההיסטוריות של קרנות סל על מניות בידי ה-BOJ היו מרכיב חריג במסגרת המדיניות המוניטרית שלו, וסיפקו ערוץ עקיף שבאמצעותו צבר הבנק חשיפה למניות יפניות. שינויים בהחזקות אלה עשויים למשוך את תשומת לב השוק, משום שהאופן שבו ינוהל או ימומש בסופו של דבר תיק גדול עשוי להשפיע על ציפיות המשקיעים, גם כאשר העסקאות מתבצעות בהדרגה. עם זאת, נתוני המקור אינם קובעים את ההיקף המלא או את העיתוי של מימושי קרנות סל עתידיים.

ההשלכות הרחבות חורגות מגבולות יפן. עבור משקיעים בינלאומיים, שינויים במדיניות המוניטרית היפנית עשויים להשפיע על תשואות האג”ח בעולם, על שוקי המטבע ועל הקצאת הון חוצת גבולות. תשואות גבוהות יותר ביפן עשויות להפוך נכסים מקומיים לאטרקטיביים יותר עבור מוסדות יפניים, ובכך להשפיע על הביקוש לאג”ח זרות. תנועות המטבע, פערי הריביות וקצב הנורמליזציה של מדיניות ה-BOJ יקבעו אם השפעות אלה יהפכו למשמעותיות.

בהמשך, השווקים יעקבו אחר תוכניות רכישת הנכסים של ה-BOJ, קצב צמצום החזקותיו באג”ח ממשלתיות, האינפלציה וצמיחת השכר ביפן, וכן החלטות הבנק המרכזי בנוגע לריבית. השאלה המרכזית היא אם ניתן יהיה להמשיך לנרמל את המאזן מבלי לגרום לתנודתיות חריגה בתשואות האג”ח הממשלתיות או לשבש את התנאים הפיננסיים. עבור משקיעים גלובליים, הנסיגה ההדרגתית של ה-BOJ מתפקידו הקודם כרוכש נכסים מרכזי מייצגת שינוי מבני חשוב, שהשפעותיו יהיו תלויות במידת ההצלחה שבה הביקוש הפרטי יחליף את התמיכה של הבנק המרכזי.