שווקי האג״ח העולמיים ניצבים בפני תקופה של סנכרון חריג, כאשר מכירה אלימה בחוב הריבוני של יפן מחלחלת לאג״ח האמריקאיות ולאג״ח הגרמניות. תשואת האג״ח האמריקאית ל־10 שנים עלתה מעל 4.29% ביום שלישי, לאחר ״התמוטטות״ בטוקיו, שבה זינקו תשואות ה־JGB הארוכות ביותר מ־25 נקודות בסיס ביום מסחר אחד. שינוי זה מסמן נקודת מפנה קריטית בזרימות ההון הגלובליות, כאשר מדינת הנושה הגדולה בעולם מתחילה לאזן מחדש את תיאבון ההשקעה שלה מחוב זר לטובת תשואות מקומיות מזנקות.

״גורם טאקאיצ׳י״ והיערכות פיסקלית מחודשת

הזרז המיידי למכירת החיסול נבע מהודעת ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ׳י, על קיום בחירות בזק ב־8 בפברואר 2026. השווקים הגיבו בחדות למצע הבחירות שלה, הכולל קיצוצי מס אגרסיביים על מזון והגדלת הוצאות ממשלתיות — צעדים שאינם מגובים במקורות מימון ברורים. המשקיעים, שחששו מהאצה בהנפקות אג״ח לצורך סגירת הפער התקציבי, דחפו את תשואת ה־JGB ל־30 שנה לעבר 3.87% ואת התשואה ל־40 שנה מעל 4.0%. אובדן האמון ב״משק הפיסקלי״ של יפן הפך בפועל את שוק ה־JGB ל״קנרית במכרה״ עבור חוב ריבוני ברחבי העולם.

אג״ח ארה״ב ואיום השבת ההון

עבור שוק האג״ח האמריקאי, המכירה ביפן אינה רק פגיעה סנטימנטלית — אלא איום מבני. יפן נותרת המחזיקה הזרה הגדולה ביותר באג״ח אמריקאיות, עם החזקות בהיקף העולה על 1.1 טריליון דולר. ככל שתשואות ה־JGB המקומיות הופכות לאטרקטיביות יותר — כאשר הריבית היפנית ל־30 שנה כבר עולה על זו של האג״ח הגרמניות — גובר התמריץ של חברות ביטוח וקרנות פנסיה יפניות לגדר או למכור החזקות בארה״ב. לחץ טכני זה ניכר כאשר תשואת האג״ח האמריקאית ל־30 שנה זינקה בתשע נקודות בסיס ל־4.93%, והוחמרה בשל ביקוש חלש בשעות המסחר באסיה.

התכנסות מאקרו: מכסים והפד

הירידה בשוקי האג״ח מסתבכת עוד יותר לנוכח הרעה בזירה הגיאופוליטית. מתיחויות סחר מחודשות — ובפרט איומי המכסים של הנשיא טראמפ סביב סכסוך גרינלנד — פגעו באמון בנכסים אמריקאיים. במקביל, אי־הוודאות סביב עצמאות הפדרל ריזרב והאפשרות לסביבת ריבית ״גבוהה לאורך זמן״, הנובעת מאינפלציה דביקה ונתונים כלכליים חזקים בארה״ב, מותירות מרחב מוגבל להתאוששות באג״ח. השילוב בין חוסר יציבות פיסקלית ביפן לבין תנודתיות מדיניות בארה״ב מאלץ תמחור מחדש של ״פרמיית הטווח״ בכל שווקי החוב המרכזיים בעולם המפותח.
בהמשך, על משתתפי השוק לעקוב מקרוב אחר ישיבת המדיניות של הבנק המרכזי של יפן ביום שישי הקרוב, שבה צפוי הנגיד קאזואו אואדה להתייחס לחולשת הין ולעליית התשואות. בעוד שה־BOJ עשוי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75%, כל איתות להאצת מחזור העלאות הריבית עלול להחריף את המכירה הגלובלית. עבור משקיעים ישראלים ומנהלי נכסים בינלאומיים, הסיכון המרכזי נותר יציאה ״לא מסודרת״ מעסקאות Carry יפניות — תרחיש שעלול להצית מימושים רחבים יותר במניות ובחוב של שווקים מתעוררים, ככל שעלות ההון הנקובה ביין ממשיכה לעלות.