ברנשטיין העלתה את התחזית ארוכת הטווח שלה למחירי הזהב עד שנת 2026, ומשקפת ביקוש מוסדי מתמשך ואי-ודאות גיאופוליטית נמשכת. במקביל, החברה הזהירה כי חלק גדול מהנרטיב השורי של הזהב עשוי כבר להיות מתומחר, כאשר המשקיעים שוקלים יותר ויותר נורמליזציה מאקרו-כלכלית מול האטרקטיביות של נכסי חוף מבטחים.

מדוע ברנשטיין אופטימית יותר לגבי רצפת המחיר ארוכת הטווח של הזהב

התחזית המעודכנת של ברנשטיין משקפת הערכה מחודשת של התמיכה המבנית בזהב ולא ציפייה להתפרצות ספקולטיבית מחודשת. אנליסטים מצביעים על המשך צבירה מצד בנקים מרכזיים, במיוחד בכלכלות מתפתחות המבקשות לגוון את יתרות המט״ח הרחק מהדולר האמריקאי. מגמה זו הפכה למאפיין מרכזי של שוק הזהב בשנים האחרונות וצפויה להימשך גם במחצית השנייה של העשור.

בנוסף, קיטוב גיאופוליטי וסיכון ריבוני מוגבר ממשיכים לתמוך בתפקידו של הזהב כנכס אסטרטגי. אף שהלם גיאופוליטי ככותרות דועך בתמחור השוק האחרון, ברנשטיין מציינת כי הגורמים הבסיסיים—יישור מחדש של סחר, סיכוני סנקציות וסכסוכים אזוריים—נותרו בלתי פתורים. גורמים אלה יחד מצדיקים רמת בסיס מחירים גבוהה יותר לזהב בהשוואה לרמות שלפני 2020.

רוחות נגד מאקרו מגבילות את פוטנציאל העלייה

למרות העדכון כלפי מעלה, ברנשטיין הדגישה במפורש כי פוטנציאל העלייה של הזהב נראה מוגבל מהרמות הנוכחיות. מגבלה מרכזית היא התחזית לתשואות הריאליות. גם אם הקלה מוניטרית תחל בהדרגה בשנים 2025–2026, התשואות הריאליות צפויות להישאר חיוביות, מה שמפחית את יתרון עלות האלטרנטיבה שממנה נהנה הזהב בדרך כלל במחזורי הקלה אגרסיביים.

עמידותו של הדולר האמריקאי ממלאת גם היא תפקיד מרכזי. אף שהדולר חווה תקופות של חולשה, הוא נותר נתמך מבנית על ידי צמיחה יחסית בארה״ב, שווקי הון עמוקים וביקוש מתמשך לנכסים נקובי דולר. סביבה של דולר יציב או חזק נוטה להגביל את יכולתו של הזהב לפרוץ מעלה באופן חד, במיוחד בהיעדר זעזוע אינפלציוני מחודש.

מיצוב המשקיעים עובר מגידור לכלי הקצאה

הערכתה של ברנשטיין מצביעה על שינוי רחב יותר באופן שבו משקיעים תופסים את הזהב. במקום לשמש בעיקר כגידור קצר-טווח מפני משבר או אינפלציה, הזהב מטופל יותר ויותר כמגוון אסטרטגי בתיק ההשקעות. מעבר זה תומך ביציבות מחירים אך מפחית את הסבירות לראליים חדים מונעי-מומנטום.

הזרימות לקרנות סל מגובות זהב התייצבו לאחר יציאות מוקדמות יותר, בעוד הביקוש הפיזי נותר לא אחיד בין אזורים. בישראל ובעולם, משקיעים מוסדיים מפגינים סלקטיביות גבוהה יותר, מאזנים חשיפה לזהב מול חלופות כגון אג״ח צמודות אינפלציה וסלי סחורות נבחרים. סביבה זו מעדיפה התבססות על פני זינוק חד.

בהמשך, המיקוד יופנה למסלול התשואות הריאליות, נתוני רכישות של בנקים מרכזיים ואותות ממדיניות מוניטרית אמריקאית. סיכונים לעמדה הזהירה של ברנשטיין כוללים האטה גלובלית חדה מהצפוי, לחץ פיננסי מחודש או הידרדרות משמעותית ביציבות הגיאופוליטית—כולם עלולים להחיות את פרמיית חוף המבטחים של הזהב. מנגד, דה-אינפלציה מתמשכת ותיאבון סיכון חזק יותר עשויים לחזק את תפיסת החברה כי השלב הבא של הזהב מוגדר יותר על ידי עמידות מאשר האצה.