בנק ישראל חזר ביום שני למסלול של הקלה מוניטרית עם הורדת ריבית של רבע אחוז, תוך שהוא מאותת על ביטחון גובר בכך שהאינפלציה נותרת תחת שליטה, למרות אי הוודאות הכלכלית הנמשכת בעקבות העימות האזורי מול איראן.

הבנק המרכזי הוריד את הריבית לרמה של 3.75% לעומת 4%, במהלך הפחתת הריבית הראשונה מאז חודש ינואר, לאחר שבחר להותיר את הריבית ללא שינוי בחודשים האחרונים על רקע החשש כי השפעות המלחמה עלולות להצית מחדש לחצים אינפלציוניים.

למרות שהמהלך היה צפוי ברובו בשווקים הפיננסיים, בבנק ישראל הדגישו כי המשך תהליך ההקלות צפוי להתבצע בזהירות נוכח הסביבה הגיאופוליטית השברירית ואי הוודאות סביב הפסקת האש בין ישראל לאיראן.

האינפלציה המתונה והתחזקות השקל אפשרו את הפחתת הריבית

בבנק ישראל ציינו כי ההחלטה להפחית את הריבית נשענה בעיקר על התמתנות האינפלציה ועל התחזקותו המשמעותית של השקל.

שיעור האינפלציה השנתי נותר באפריל ברמה של 1.9%, בתוך יעד האינפלציה הרשמי של הבנק המרכזי העומד על 1% עד 3%.

במקביל, השקל התחזק בחדות והגיע לרמתו הגבוהה ביותר מול הדולר זה יותר משלושה עשורים.

המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, אמר כי עוצמתו של המטבע המקומי סייעה באופן משמעותי בבלימת האינפלציה המיובאת, למרות חוסר היציבות האזורי והעלייה במחירי האנרגיה בעולם.

“זה בהחלט נותן לנו מרחב להפחתת ריבית — גם תחת אי הוודאות הגיאופוליטית,” אמר אביר לסוכנות רויטרס.

לאחר ההודעה התחזק השקל בכ-0.4% מול הדולר, בעוד שמדדי המניות בתל אביב זינקו ביותר מ-3% על רקע האופטימיות מצד המשקיעים בנוגע לחוסן הכלכלה המקומית.

העימות מול איראן ממשיך להשפיע על המדיניות המוניטרית

למרות השיפור בסביבת האינפלציה, בבנק ישראל הדגישו כי הסיכונים הגיאופוליטיים הקשורים לעימות מול איראן ממשיכים להגביל את יכולת הבנק להקל במהירות את התנאים הפיננסיים.

העימות, שהסלים לאחר התקיפות האמריקאיות והישראליות בסוף חודש פברואר, ממשיך להעיב על תחזיות הצמיחה, שוקי האנרגיה וסנטימנט המשקיעים, גם לאחר הפסקת האש שהושגה באפריל.

אביר ציין כי כל הסלמה מחודשת עלולה להשפיע לרעה הן על הפעילות הריאלית במשק והן על האינפלציה.

“המשך המלחמה או החרפה שלה ישפיעו גם על הכלכלה הריאלית וגם, ככל הנראה, על האינפלציה,” אמר.

עם זאת, בבנק המרכזי גוברת ההערכה כי סיכוני האינפלציה הופכים לנשלטים יותר, במיוחד לאור התחזקות השקל והיציבות היחסית בשוק העבודה המקומי.

בנק ישראל העריך בעבר כי עד תחילת 2027 ייתכנו שתי הפחתות ריבית נוספות, אשר עשויות להוריד את הריבית לרמה של כ-3.5%, אך הבהיר כי ההחלטות העתידיות ימשיכו להיות תלויות בנתונים הכלכליים ובהתפתחויות הגיאופוליטיות.

ביקורת מצד המגזר העסקי על קצב ההקלות

הפחתת הריבית האחרונה לא סיפקה במלואה את אנשי העסקים ובכירי הממשלה, הסבורים כי המשק זקוק להקלה מוניטרית משמעותית יותר.

יצואנים הפעילו בתקופה האחרונה לחץ גובר על בנק ישראל להחליש את השקל או להאיץ את קצב הפחתות הריבית, בטענה שהמטבע החזק פוגע בכושר התחרות של התעשייה וחברות הטכנולוגיה הישראליות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הגדיר את המהלך כ”מאוחר מדי ומצומצם מדי”, וטען כי יש צורך בהפחתות משמעותיות יותר כדי לסייע לעסקים, למשקי הבית וליצואנים המתמודדים עם עלויות מימון גבוהות והאטה בביקושים העולמיים.

גם גורמים בתעשייה הביעו אכזבה מהמהלך, והזהירו כי תנאי המימון הנוקשים לצד אי הוודאות הביטחונית עלולים לפגוע בהמשך בצמיחה הכלכלית.

למרות זאת, בבנק ישראל ממשיכים להציב בראש סדר העדיפויות את היציבות הפיננסית ואת שמירת אמינות המדיניות המוניטרית, לאחר שהצליחו להחזיר את האינפלציה לטווח היעד מבלי לגרום לפגיעה משמעותית בשוק העבודה.

בהמשך, המשקיעים צפויים להמשיך לעקוב אחר מגמות האינפלציה, תנועות המטבע והתפתחויות הקשורות לעימות מול איראן, אשר צפויות להמשיך להשפיע באופן משמעותי על קצב ועומק הפחתות הריבית בישראל.