מחירי הנפט התאוששו בחדות ביום שני, לאחר שהאי-ודאות סביב הסכם אפשרי בין ארה”ב לאיראן חידשה את החששות לשיבושים בתנועת הסחורות דרך מצר הורמוז. נפט מסוג WTI נסגר סביב 82.13 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג ברנט, מדד הייחוס הבינלאומי, עלה ל-87.72 דולר. בכך קיזז השוק חלק מהירידה החדה שנרשמה בשבוע שעבר.

התנועה ממחישה את הרגישות הגבוהה של שוקי האנרגיה לשינויים בציפיות הגיאופוליטיות. מחירי הנפט ירדו ביותר מ-7% בשבוע שעבר, לאחר שמזכיר האוצר האמריקאי סקוט בסנט העריך כי וושינגטון וטהרן עשויות להגיע להסכם שיאפשר חופש תנועה רחב יותר לספינות מסחר במעבר האסטרטגי.

אי-הוודאות סביב הורמוז מעלה מחדש את פרמיית הסיכון בנפט

האמון בפתיחה קרובה של מצר הורמוז נחלש לאחר שנשיא ארה”ב דונלד טראמפ אמר כי וושינגטון נמצאת רק ב”משא ומתן חלקי” עם טהרן. טראמפ ציין כי ארה”ב תמשיך להשתמש במצור ימי כדי להפעיל לחץ על איראן, במקום לצאת מיד לגל נוסף של תקיפות אוויריות. הדברים הוסיפו אי-ודאות לסיכויי ההסדרה הדיפלומטית.

גם איראן הציבה תנאים משלה. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בגאעי, אמר כי על ארה”ב להסיר את המצור לפני שטהרן תסכים לפתוח מחדש את המצר באופן מלא. הפער בין עמדות הצדדים מקשה להעריך את מועד ההסדרה, ומשאיר את שוקי האנרגיה רגישים להתפתחויות דיפלומטיות וצבאיות נוספות.

שיבושי האספקה עלולים להרחיב את השפעת משבר הורמוז

חשיבותו של מצר הורמוז חורגת מתנועת מחירי הנפט היומית. מדובר בנתיב מרכזי להובלת אנרגיה ברחבי העולם, ולכן הגבלות ממושכות עלולות להעלות את עלויות השינוע, לפגוע בפעילות בתי הזיקוק ולהשפיע על זמינות הנפט בשווקי היבוא המרכזיים. שיבוש מתמשך עלול גם להגביר את הלחצים האינפלציוניים, אם עלויות האנרגיה והשינוע הגבוהות יותר יגולגלו לצרכנים ולעסקים.

המצב מסתבך גם בשל מצבו של מאגר הנפט החירום האמריקאי. מלאי מאגר הנפט האסטרטגי (SPR) ירד מתחת ל-300 מיליון חביות, לרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 1983, לפי המידע שסופק. מאגר חירום מצומצם יותר עשוי להגביל את היקף כרית הביטחון הזמינה לקובעי המדיניות במקרה ששיבושי האספקה יתארכו או יחריפו.

מחירי הנפט מגיבים מחדש לסיכון הגיאופוליטי

ההתאוששות האחרונה מצביעה על כך שפרמיית הסיכון הגיאופוליטית בשוק הנפט עדיין קיימת. המחירים הגיבו בתחילה בחיוב לציפיות להסכם, אך היעדר הסדר סופי הוביל את הסוחרים לבחון מחדש את הסבירות לשיבוש ממושך. מבחינת שוק האנרגיה, קיים פער משמעותי בין מסגרת דיפלומטית שהוכרזה לבין חופש שיט בפועל.

לשינוי במחירי הנפט יש גם השלכות על האינפלציה ועל המדיניות המוניטרית. עלייה במחירי הנפט עלולה להעלות את ציפיות האינפלציה ולייקר את עלויות התחבורה, הייצור ומוצרי הצריכה. במקביל, תנודתיות ממושכת במחירי האנרגיה עלולה להקשות על החלטות הבנקים המרכזיים, בשל המתח בין האטה בפעילות הכלכלית לבין התחדשות הלחצים על המחירים.

בהמשך, השווקים יעקבו מקרוב אחר השינויים במשא ומתן בין ארה”ב לאיראן, מצב המצור הימי והתנאים המעשיים להסדרת השיט המסחרי במצר הורמוז. הסכם אמין שיבטיח חופש שיט מתמשך עשוי לצמצם את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית בנפט, בעוד שהמשך המחלוקת או חידוש התקיפות נגד כלי שיט עלולים להפעיל לחץ נוסף על המחירים. התפתחות מלאי הנפט בארה”ב, תנועת מכליות הנפט וההתפתחויות במזרח התיכון ימשיכו להיות אינדיקטורים מרכזיים להערכת השאלה אם התאוששות המחירים הנוכחית היא תגובה זמנית או תחילתו של תמחור מחדש ומתמשך של סיכוני ההיצע.