מדד האירו רשם השבוע לחץ מכירות משמעותי והמשיך במגמת היחלשות עד לרמת סגירה של 114.61 נקודות. הירידה משקפת התאמות שביצעו משקיעים מוסדיים לנוכח מסלולי מדיניות מוניטרית שונים משני צדי האוקיינוס האטלנטי, ומחדדת את הדיון סביב עוצמת הכלכלה האירופית ויכולתה להתמודד עם סביבת נזילות מצומצמת וריביות גבוהות לאורך זמן.

הפערים ההולכים ומתרחבים בין מדיניות הבנקים המרכזיים, לצד נתונים כלכליים מעורבים, ממשיכים להגביר את התנודתיות בשוקי המטבע ולהשפיע על תנועות ההון הגלובליות.

לחצי המכירה מחקו את ההתייצבות המוקדמת

במחצית הראשונה של השבוע הציג המדד יציבות יחסית וניסה לבסס רמות מסחר חדשות סמוך לגבולות העליונים של טווח הפעילות האחרון. אולם בהמשך השבוע התגברו לחצי המכירה מצד גופים מוסדיים, מה שהוביל לשבירת רמות תמיכה טכניות ולהפעלת פקודות מכירה אוטומטיות.

המומנטום השלילי נמשך גם ביום שישי, כאשר המדד נסחר קרוב לשפל יומי של 114.51 נקודות, לאחר פתיחה ברמה של 114.60. הירידה החדה מחקה את העליות שנרשמו מוקדם יותר בשבוע והותירה את המדד סמוך לתחתית הטווח השבועי, עם ירידה מצטברת של 1.03% ביחס לרמת הסגירה הקודמת.

פערי תשואות וריביות ממשיכים להכתיב את כיוון המטבע

הגורם המרכזי העומד מאחורי חולשת האירו נותר פער התשואות בין שוקי האג”ח הממשלתיים וההבדלים במדיניות הריבית בין הכלכלות המובילות. שינויים בציפיות הריבית משפיעים באופן ישיר על זרימת ההון הבינלאומית ועל האטרקטיביות היחסית של המטבעות המרכזיים.

עבור מנהלי השקעות בינלאומיים ומשקיעים ישראלים המנהלים תיקי אג”ח ומט”ח גלובליים, מדדי מטבע רחבים משמשים כלי חשוב להערכת פרמיות סיכון, קצב זרימת ההון ויציבות המאקרו. במקביל, התנודתיות הגבוהה בשוקי המטבע מחייבת שימוש בכלי גידור מתקדמים לצמצום סיכוני תרגום והשפעת שערי חליפין על תשואות התיק.

מודלי סיכון שמרניים מחליפים אופטימיות מבנית

למרות שהמגזר התעשייתי והיצואני באירופה ממשיכים להפגין עמידות יחסית, גופי השקעה גדולים מעדיפים כיום לבסס החלטות על תרחישי סיכון שמרניים ועל ניתוח הסתברותי, ולא על הנחות צמיחה אופטימיות. היחלשות פרמיות הסיכון הגיאופוליטיות מחזירה את מוקד תשומת הלב לנתוני היסוד הכלכליים.

אם הנתונים הקרובים יצביעו על החרפה בהאטה התעשייתית או על ירידה נוספת בהיקפי האשראי, האירו עלול לעמוד בפני לחץ נוסף ולהעמיד במבחן רמות תמיכה נמוכות יותר. מנגד, שיפור בנתוני הסחר, הפעילות הכלכלית והביקושים עשוי לספק תמיכה מחודשת למטבע האירופי.

תחזית

בטווח הבינוני, כיוון המסחר במדד האירו צפוי להמשיך להיות מושפע בעיקר מנתוני המאקרו, מהחלטות הבנקים המרכזיים ומהתפתחויות בשוקי האשראי הגלובליים. משקיעים מוסדיים צפויים לשמור על גישה זהירה ולעקוב מקרוב אחר רמת התמיכה של טווח המסחר השנתי באזור 113.92 נקודות, במטרה להעריך את עוצמת הביקושים במקרה של לחץ נוסף.

אם נתוני הסחר והתעשייה באירופה יפתיעו לחיוב והתנודתיות בשוקי המטבע תתמתן, האירו עשוי לצבור תנופה מחודשת ולנסות לבחון מחדש את אזורי ההתנגדות בדרך לשיא השנתי של 116.20 נקודות. מנגד, התרחבות הגירעונות הפיסקליים, הידוק נוסף בתנאי האשראי או היחלשות בפעילות הכלכלית עלולים להוביל להמשך מגמת הירידה. בשלב זה, השוק ממשיך לדרוש תמיכה ברורה מצד הנתונים הכלכליים לפני חזרה למגמת התחזקות יציבה.