התלקחות הזירה הגיאופוליטית במזרח התיכון בעקבות התקיפות המשותפות של ארה”ב וישראל באיראן בסוף פברואר 2026, שולחת גלי הדף ישירים אל לב הכלכלה האירופית. הבנק המרכזי האירופי (ECB), שכבר קיווה להכריז על ניצחון במאבק בעליית המחירים, מוצא את עצמו שוב במגננה. בראיון שהעניק ל-CNBC בסינגפור, ניסה נגיד בנק צרפת וחבר מועצת המנהלים של ה-ECB, פרנסואה וילרואה דה גלאו, להרגיע את המשקיעים. המסר המרכזי שלו היה חד וברור: קברניטי המדיניות המוניטרית באירופה נחושים למזער את הנזק הכלכלי ומוכנים לנקוט צעדים אגרסיביים כדי למנוע ממשבר האנרגיה הנוכחי לצאת מכלל שליטה.

הבטחת ה-ECB והמאבק בגל האנרגיה החדש

זעזועי ההיצע בשוק האנרגיה, שנבעו מסגירה אפקטיבית של מצר הורמוז, עוררו חששות כבדים בשווקים הפיננסיים לגבי חזרתה של אינפלציה דביקה. בתגובה לכך, וילרואה דה גלאו הדגיש כי קובעי המדיניות לא יעמדו מנגד. “כבנק מרכזי עצמאי, נעשה את מה שנדרש כדי להחזיר את האינפלציה ליעד”, הצהיר. השימוש במונח הדרמטי “מה שנדרש” (Whatever it takes) מהדהד את התחייבותו ההיסטורית של מריו דראגי בעבר, ונועד לשלוח מסר של ודאות: השווקים יכולים לסמוך על כך שהבנק ממוקד מטרה בהחזרת האינפלציה לרמה של 2% בטווח הבינוני, ללא פשרות.

הנתונים מדברים: הזינוק האינפלציוני של אפריל

כדי להבין את דחיפות המסר, יש להסתכל על המספרים. טרם פרוץ המלחמה האחרונה, האינפלציה בגוש האירו כבר ירדה מתחת ליעד והגיעה ל-1.9%. אולם, הדינמיקה השתנתה באבחה אחת. באפריל זינקה האינפלציה לרמה של 3%, בהשוואה ל-2.6% במרץ. הסיבה המרכזית לכך טמונה בפגיעותה המבנית של אירופה: כיבואנית אנרגיה נטו מרכזית, היבשת חשופה לחלוטין לתנודות מחירי הדלק, הדיזל ודלק הסילון. הזינוק במחירים אלו בחודשים האחרונים כבר הוביל להתערבויות ממשלתיות דחופות במדינות מסוימות ואף לאזהרות מצד חברות תעופה על ביטולי טיסות פוטנציאליים במהלך הקיץ הקרוב.

טלטלה בשוק האג”ח והחשש מאפקט שרשרת

ההשלכות של הלחץ האינפלציוני זולגות במהירות אל שוקי ההון, ובפרט לאיגרות החוב הממשלתיות. וילרואה דה גלאו הודה כי קיימת דאגה מחלחול האינפלציה לשווקים הפיננסיים. ואכן, התנודתיות שולטת: התשואה על אג”ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים, המשמשת כעוגן המרכזי בגוש האירו, זינקה בכ-32 נקודות בסיס, כאשר במדינות אחרות נרשמו תנודות חריפות אף יותר.

הבנק המרכזי מבחין כעת בין “השפעות סבב ראשון” (העלייה הישירה במחירי האנרגיה) לבין “השפעות סבב שני” (זליגת ההתייקרויות לשכר ולחישוב האינפלציה הבסיסית). החלטת ה-ECB בחודש שעבר להותיר את הריבית יציבה על 2% נבעה מהמתנה לנתונים מוצקים על אותן השפעות סבב שני. “זו האחריות והמחויבות שלנו למנוע השפעות סבב שני”, הבהיר הנגיד הצרפתי, תוך שהוא מאותת כי פגיעה בציפיות האינפלציה של הציבור וצמיחת שכר בלתי מבוקרת יובילו לתגובה מוניטרית מיידית.

הקונצנזוס הניצי מתרחב: לגארד והנגידים מכינים את השוק

וול סטריט ובורסות אירופה כבר מתרגמות את הרטוריקה למספרים. לפי נתוני LSEG, השווקים מתמחרים בהסתברות גבוהה מאוד העלאת ריבית כבר בפגישת הבנק בחודש יוני, עם צפי להעלאות מצטברות של לפחות 50 נקודות בסיס עד תום השנה. נשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד, הכינה את הקרקע לכך עוד במרץ, כשהצהירה שהבנק יעלה ריבית גם אם החריגה מיעד האינפלציה תהיה קצרת מועד, כדי להימנע מ”סיכון תקשורתי” שבו הבנק נתפס כשאנן. הקו התקיף זוכה לתמיכה רחבה: נשיא הבונדסבנק הגרמני, יואכים נגל, ונגיד הבנק המרכזי של לטביה, מרטינס קזאקס, כבר מזהירים מפני תרחישים שליליים ומ”עוגת שכבות” של זעזועים כלכליים שיחייבו נחישות מצד הבנק.