בריטניה חשפה מה שהוגדר על ידי גורמים רשמיים כהסכם סחר “היסטורי” עם מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC), במהלך המהווה אבן דרך משמעותית באסטרטגיה הכלכלית של המדינה לאחר הברקזיט. ההסכם מציב את בריטניה ככלכלת ה-G7 הראשונה שמקימה מסגרת סחר רחבת היקף עם מדינות המפרץ, ומאותת על העמקת האינטגרציה הכלכלית עם שווקים צומחים במזרח התיכון.

ההכרזה מגיעה בתקופה שבה מדינות רבות מחפשות לגוון את קשרי הסחר שלהן על רקע האטה בצמיחה העולמית, אי-ודאות גיאופוליטית מתמשכת ושינויים בשרשראות האספקה. המשקיעים מזהים יותר ויותר את כלכלות המפרץ כשותפות אסטרטגיות, בין היתר בזכות שוקי ההון המתפתחים, קרנות העושר הריבוניות וההשקעות הנרחבות בתשתיות.

הסכם הסחר מחזק את אסטרטגיית בריטניה לאחר הברקזיט

ההסכם מהווה חלק ממאמצי בריטניה לבסס מחדש את מעמדה כמרכז סחר גלובלי לאחר פרישתה מהאיחוד האירופי. גורמים בריטיים הדגישו כי ההסכם צפוי לשפר את הגישה לשווקים במגזרים כגון שירותים פיננסיים, אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיה מתקדמת, פארמה ותעשייה.

מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ — הכוללת את סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, כווית, בחריין ועומאן — נחשבת לאחד מאזורי ההשקעה הצומחים בעולם. כלכלות ה-GCC מנהלות יחד נכסי עושר ריבוניים בהיקף של טריליוני דולרים וממשיכות להשקיע בתשתיות, גיוון מקורות אנרגיה ובינה מלאכותית.

היקף הסחר בין בריטניה למדינות המפרץ כבר נאמד בעשרות מיליארדי דולרים בשנה, אך ההסכם החדש צפוי להפחית חסמי סחר ולהאיץ השקעות דו-צדדיות. יצואנים בריטיים עשויים ליהנות מגישה רחבה יותר לשווקי המפרץ, בעוד שמשקיעים מהמפרץ עשויים להרחיב את אחזקותיהם בתשתיות, נדל”ן, נכסים פיננסיים וחברות טכנולוגיה בבריטניה.

אנליסטים ציינו כי להסכם יש גם משמעות גיאופוליטית, כאשר בריטניה מבקשת לחזק את קשריה הכלכליים מחוץ לאירופה, בזמן שמדינות המפרץ מגוונות את יחסיהן עם כלכלות מערביות לצד הרחבת שיתופי הפעולה עם אסיה.

אנרגיה, פיננסים וטכנולוגיה במוקד שיתוף הפעולה

שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה נותר אחד מעמודי התווך המרכזיים של ההסכם. מדינות המפרץ ממשיכות למלא תפקיד מרכזי בשוקי הנפט והגז העולמיים, ובמקביל מגבירות השקעות באנרגיה מתחדשת ובפרויקטים של מימן ירוק. בריטניה, מצדה, ממשיכה לקדם מעבר לאנרגיה נקייה והשקעות בתשתיות.

ההסכם עשוי לעודד השקעות חוצות גבולות בטכנולוגיות מעבר אנרגטי, ביוזמות להפחתת פליטות ובפרויקטים תעשייתיים מתקדמים. קרנות עושר ריבוניות מהמפרץ הגדילו בשנים האחרונות השקעות בנכסי אנרגיה ירוקה, פינטק ובינה מלאכותית בבריטניה ובאירופה.

גם תחום השירותים הפיננסיים צפוי ליהנות מהמהלך. לונדון נותרה אחד המרכזים הפיננסיים החשובים בעולם, והעמקת הקשרים עם שוקי ההון במפרץ עשויה לתמוך בהנפקות חדשות, בפעילות קרנות השקעה ובהרחבת שיתופי פעולה מוסדיים.

הטכנולוגיה עשויה להפוך למנוע צמיחה משמעותי נוסף במסגרת ההסכם. מדינות המפרץ ממשיכות להשקיע בהיקפים גדולים בטרנספורמציה דיגיטלית, סייבר, מוליכים למחצה ותשתיות בינה מלאכותית. חברות טכנולוגיה בריטיות עשויות ליהנות מביקוש גובר לשירותי תוכנה, מחשוב ענן ופינטק באזור.

המשקיעים בוחנים גם כיצד חברות ישראליות הפועלות בתחומי הפינטק, הסייבר והאנרגיה עשויות ליהנות באופן עקיף מהעמקת האינטגרציה הכלכלית בין המערב למדינות המפרץ, במיוחד לאור ההתפתחות המתמשכת של שיתופי הפעולה האזוריים במזרח התיכון.

השווקים בוחנים את ההשלכות הכלכליות והפוליטיות

השווקים הפיננסיים הגיבו בחיוב להכרזה, לאחר שהמשקיעים פירשו את ההסכם כאיתות להעמקת שיתופי הפעולה המסחריים הגלובליים בתקופה של פיצול גיאו-כלכלי גובר. מנהיגים עסקיים באירופה ובמזרח התיכון מדגישים בשנים האחרונות את החשיבות של גיוון שרשראות אספקה ובריתות השקעה אזוריות.

עם זאת, אנליסטים מזהירים כי פרטי היישום יישארו קריטיים. התאמות רגולטוריות, מבני מכסים, הסכמי עבודה והגנות על השקעות צפויים לקבוע את קצב מימוש היתרונות הכלכליים. הסכמי סחר בהיקף כזה דורשים לעיתים שנים של משא ומתן ואישורים רגולטוריים לפני כניסה מלאה לתוקף.

כלכלנים מסוימים מציינים גם כי כלכלות המפרץ נותרות תלויות בתנודתיות בשוקי האנרגיה. תנודות במחירי הנפט, מתיחות גיאופוליטית וסיכוני מיתון עולמיים עלולים להשפיע על זרימות ההון ועל קצב התרחבות הסחר.

במבט קדימה, המשקיעים צפויים לעקוב אחר קצב השלמת הפרטים התפעוליים של ההסכם, וכן אחר אפשרות להרחבת שיתופי הפעולה בתחומי התשתיות, הטכנולוגיה, הביטחון והאנרגיה המתחדשת. ההסכם עשוי לשמש מודל להסכמי סחר עתידיים בין כלכלות מערביות למדינות עשירות במשאבים במזרח התיכון, בתקופה שבה דפוסי הסחר הגלובליים ממשיכים לנוע לעבר גיוון אזורי ובריתות השקעה אסטרטגיות.