הדרמה בשוק המט”ח המקומי הגיעה היום (12 בפברואר 2026) לשיא חדש, כאשר הדולר נסחר ברמה הנמוכה ביותר שלו מאז 2022. התחזקותו העקבית של השקל אינה מקרית; היא נובעת משילוב בין עודף ייצוא ישראלי משמעותי לבין פעילות אינטנסיבית של הגופים המוסדיים (חברות הביטוח והפנסיה). כאשר השווקים בארה”ב עולים, המוסדיים נאלצים למכור דולרים כדי לשמור על רמת החשיפה המתוכננת שלהם למט”ח (“גידור”), מה שמציף את השוק המקומי בדולרים ומוריד את שערם.

המנצחים והמפסידים מהשקל החזק

מצד אחד, השקל החזק הוא בשורה מצוינת עבור הצרכן הישראלי – מחירי המוצרים המיובאים, הדלק והחופשות בחו”ל הופכים לזולים יותר, מה שמסייע בבלימת האינפלציה. מצד שני, מגזר ההייטק והתעשייה המייצאת נמצאים תחת איום ממשי. מכיוון שהכנסותיהם בדולרים אך הוצאותיהם (משכורות ושכירות) בשקלים, הרווחיות שלהם נשחקת במהירות. מומחים בשוק מעריכים כי בנק ישראל לא יוכל לעמוד מנגד לאורך זמן וייאלץ להתערב באמצעות רכישות מט”ח כדי למנוע את קריסת שער החליפין מתחת לרף הפסיכולוגי של ה-3 שקלים.

“דה-דולריזציה”: שינוי הסדר העולמי

החולשה של הדולר אינה מוגבלת רק לישראל. מדד ה-DXY מציג חולשה רוחבית של המטבע האמריקאי, הנובעת בין היתר מהחוב הלאומי העצום של ארה”ב ומהתחזקות גוש מדינות ה-BRICS (סין, הודו, רוסיה ושותפותיהן). חלקו של הדולר ביתרות המט”ח העולמיות צנח מתחת ל-60%, כשיותר מדינות בוחרות לסחור במטבעות מקומיים כדי להפחית את התלות במדיניות הכלכלית של וושינגטון.

מבט קדימה

למרות המגמה הברורה, בשוק מדגישים כי הירידה לא תהיה לינארית. כל “תיקון” של הדולר כלפי מעלה נתפס כיום על ידי הסוחרים כהזדמנות למכירה (Short), מה שמעמיק את הלחץ על המטבע. המבחן הבא של השוק יהיה פרסום נתוני הצמיחה הבאים של ישראל והחלטת הריבית הקרובה, שתקבע האם השקל ימשיך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם גם במחצית השנייה של 2026.