המאבק על נכסי האולפנים והסטרימינג עתירי המורשת של וורנר ברוס הפך לאחת מדרמות המיזוגים החושפניות ביותר בהיסטוריה האחרונה של תעשיית המדיה. מה שנראה בתחילה כרכישה כמעט בלתי נמנעת על ידי פרמאונט סקיידאנס של דיוויד אליסון, התפרק ברגע קריטי — ואפשר לנטפליקס להיכנס לתמונה ולקבל את אישור הדירקטוריון. הפרשה מדגישה כיצד אסטרטגיה, אמון וביצוע יכולים לגבור על התמדה ושאפתנות בעסקאות מיזוגים עתירות סיכון.

נקודת מפנה שסומנה בעימות

לאחר חודשים של משא ומתן שקט, המתיחות הגיעה לשיאה בתחילת דצמבר, כאשר היועצים המשפטיים של אליסון שלחו מכתב חריף שהטיל ספק בהוגנות תהליך המכירה של וורנר ברוס. המהלך הפתיע את הנהלת החברה, כולל את המנכ״ל, שסברו כי הדירקטוריון קיים בחינה מעמיקה ומאוזנת של החלופות. במקום לזרז את השיחות, המכתב יצר חיכוך והעלה חששות בנוגע לגישת פרמאונט לממשל תאגידי ולשותפויות.

תוך שעות, צוות אליסון ניסה להנמיך להבות, והודה פנימית כי הטקטיקה פעלה לרעתו. אף שהוגשה במהירות הצעה מתוקנת, הפגיעה בתנופה כבר הייתה בלתי הפיכה. עבור דירקטוריון שממוקד בחובת נאמנות ובוודאות ביצועית, האירוע חיזק ספקות לגבי מהימנותה של פרמאונט כצד נגדי לעסקה.

היתרון של נטפליקס: פשטות וודאות

הצלחתה של נטפליקס נבעה פחות מתזמון ויותר ממבנה העסקה. הצעתה העניקה לבעלי המניות של וורנר ברוס 27.75 דולר למניה במזומן ובמניות, לאחר פיצול רשתות הכבלים — מסגרת שנחשבה בעיני היועצים כפשוטה וברת-מימון. לעומת ההצעות המרובות של פרמאונט — שאף אחת מהן לא עלתה על תנאי נטפליקס — ענקית הסטרימינג הציגה פחות תנאים וסיכוי ביצוע ברור יותר.

הפער הזה היה משמעותי. דרישות פרמאונט לבלעדיות, גישה נרחבת לנתונים והגבלות תפעוליות לאחר העסקה העמיקו את תחושת המורכבות והסיכון. נטפליקס, מנגד, הציבה את עצמה כרוכשת החלטית ברגע שבו דירקטוריונים ברחבי תעשיות שונות מעניקים עדיפות לוודאות, על רקע פיקוח רגולטורי מתגבר ושווקי הון תנודתיים.

הצורך האסטרטגי של אליסון

עבור אליסון, יו״ר ומנכ״ל סקיידאנס מדיה ובנו של מייסד אורקל, וורנר ברוס ייצגה הזדמנות טרנספורמטיבית. נכסי הכבלים הוותיקים של פרמאונט נמצאים בדעיכה מבנית, בעוד שקנה המידה של פעילות הסטרימינג שלה אינו מספיק כדי להתחרות ברווחיות בטווח הארוך. בליעת אולפני וורנר ברוס ופלטפורמת HBO Max הייתה אמורה לספק עומק תוכן, פריסה גלובלית וסינרגיות עלויות החיוניות למהלך הבראה.

ההיגיון האסטרטגי הזה נותר בעינו, אך הדרך אליו הפכה צרה יותר. מניית וורנר ברוס ירדה בכ-15% במהלך החודש האחרון, מה שמשקף את חששות המשקיעים שפרמאונט לא תצליח לגבור. אף שאליסון פנה ישירות לבעלי המניות עם הצעה של 30 דולר למניה והציג את נטפליקס כאיום אנטי-תחרותי, הדירקטוריון דחה בפומבי את הצעתו.

המוקד עובר לבעלי המניות ולרגולטורים

ההכרעה הסופית נמצאת כעת בידי בעלי המניות, והצבעה אינה צפויה לפני אמצע 2026. אליסון עדיין יכול להעלות את הצעתו או להשפיע על דעת הקהל, ואף לנצל קשרים פוליטיים כדי לעורר בחינה רגולטורית של נטפליקס. עם זאת, נראה כי הסנטימנט נוטה יותר ויותר לקבל את נטפליקס כרוכשת ה״פחות משבשת״, במיוחד לאור מאמצי הנהלתה להרגיע שותפים יצירתיים ועובדים.

בחודשים הקרובים, המשקיעים יעקבו האם פרמאונט תשפר את תנאיה או האם השילוב של קנה מידה, בהירות ואמינות מצד נטפליקס יכריע. הפרשה משמשת תזכורת לכך שבעסקאות מיזוגים טרנספורמטיביות, אגרסיביות יכולה לפגוע בכוח המיקוח לא פחות משהיא יכולה ליצור אותו.