הצעתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ להטיל אגרה של 100 אלף דולר על עובדים חדשים בוויזת H-1B המגויסים מחוץ לארצות הברית מסמנת את אחד המהלכים האגרסיביים ביותר עד כה במאמצי הממשל לצמצם הגירה של עובדים מיומנים. אף שהמהלך מוצג כהגנה על שכר עובדים מקומיים וכאמצעי למניעת ניצול לרעה של מערכת הוויזות, יש לו השלכות רחבות היקף על כוח האדם הטכנולוגי הגלובלי — במיוחד על חברות שירותי ה-IT ההודיות הנשענות במידה רבה על ניידות כישרונות חוצת גבולות.

ההכרזה מגיעה בתקופה שבה חברות אמריקאיות כבר בוחנות מחדש אסטרטגיות כוח אדם לנוכח מתחים גיאופוליטיים גוברים, אוטומציה מונעת-בינה מלאכותית ושינויים במבני עלויות. על רקע זה, האגרה עלולה לשנות באופן מהותי את כלכלת הגיוס בענפי הטכנולוגיה והייעוץ.

פגיעה לא פרופורציונלית במובילות מיקור-החוץ בתחום ה-IT

ניתוח מפורט של אישורי ויזות מראה כי הנטל הכספי ייפול בעיקר על חברות כוח אדם רב-לאומיות גדולות המשמשות כמתווכות עבור לקוחות אמריקאיים. חברות כמו Tata Consultancy Services, Infosys ו-Cognizant גייסו היסטורית את מרבית עובדי ה-H-1B החדשים שלהן מחוץ לארה״ב, ולא מקרב בוגרים זרים שכבר שוהים במדינה.

נתונים מארבע השנים עד אמצע 2024 מצביעים על כך שכמעט 90% מעובדי ה-H-1B החדשים שגויסו על ידי חברות אלו היו כפופים לאגרה המוצעת. עבור Infosys בלבד, יותר מ-10,000 עובדים היו גוררים עלויות ויזה של מעל מיליארד דולר בתקופה זו. Tata ו-Cognizant היו מתמודדות כל אחת עם מאות מיליוני דולרים בעלויות נוספות. היקפים אלו עולים בהרבה על הוצאות הציות הקיימות ומאיימים לשחוק את שיעורי הרווח בענף שכבר נתון ללחצי תמחור מצד לקוחות.

כוונת המדיניות מול מציאות השוק

תומכי האגרה טוענים כי היא תרתיע חברות משימוש יתר בתוכנית ה-H-1B ותדחוף מעסיקים להעדיף מועמדים מיומנים ובעלי שכר גבוה יותר. הבית הלבן הציג את המהלך כדרך להשיב את היושרה למערכת הגרלה שראתה זינוק במספר הבקשות — ליותר מ-750 אלף בשנה פיסקלית אחת.

מנגד, מבקרים טוענים שעובדי H-1B כבר מחויבים להשתכר לפי שכר מקובל ולעיתים אף מקבלים שכר גבוה מהממוצע בארה״ב. מנקודת מבט זו, האגרה מתפקדת פחות כמסנן איכות ויותר כחסם עלויות גס, שפוגע באופן לא מידתי בחברות בעלות מודלי כוח אדם גלובליים, ולא במתחרות מקומיות.

לחצי העברת פעילות לחו״ל מתגברים

עוד לפני יישום אפשרי של האגרה, הביקוש לוויזות כבר החל להתקרר. יועצי תעשייה מדווחים כי חברות בוחרות יותר ויותר להעביר עבודה לחו״ל במקום לספוג עלויות הגירה גבוהות בהרבה. הודו, המקור המרכזי לכישרונות H-1B, עשויה להרוויח מהשקעות מוגברות כאשר חברות אמריקאיות מרחיבות מרכזי אספקה מעבר לים.

מגמה זו משתלבת בכוחות מבניים רחבים יותר. התקדמות בתשתיות ענן, עבודה מרחוק וכלי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית צמצמה את הצורך בקרבה פיזית, והפכה ביצוע offshore לאפשרי יותר מאי פעם. עבור חברות גלובליות, החישוב הכלכלי מתבהר: אם הגישה לוויזות אמריקאיות יקרה מדי — הכישרון פשוט יישאר במקומו.

אי-ודאות למעסיקים ולעובדים

אתגרים משפטיים כבר נמצאים בעיצומם, כאשר קבוצות עסקיות מבקשות לחסום או לעכב את האגרה. עם זאת, מעסיקים רבים אינם ממתינים לתוצאות בתי המשפט לפני התאמת תוכניות הגיוס. אנליסטים מעריכים ירידה חדה במספר ההרשמות להגרלת הוויזות בשנה הבאה — ייתכן של 30% עד 50% — כאשר חברות מעריכות מחדש סיכון ועלות.

עבור עובדים, ובמיוחד אנשי מקצוע מיומנים בחו״ל, ההשלכות אישיות יותר. ירידה בביקוש לוויזות עלולה לצמצם מסלולים לקריירה בארה״ב, גם כאשר הביקוש הגלובלי למיומנויות טכנולוגיות מתקדמות ממשיך לעלות.

בהמשך, סבב הגרלת ה-H-1B הבא ישמש מבחן מוקדם לשאלה האם המדיניות תשיג את מטרתה המוצהרת של העלאת רמת המיומנות — או פשוט תאיץ את גלובליזציית עבודת ההייטק מחוץ לגבולות ארה״ב.