הבנק המרכזי האירופי פרסם תזכורת נוקבת לאיטליה כי עתודות הזהב שלה אינן כלי פוליטי, בעקבות ניסיון מחודש של מחוקקים ברומא להגדיר מחדש מי הוא ה״בעלים״ של המטילי הלאום. ההצעה — שקודמה על ידי מפלגת האחים של איטליה — מבקשת לקבוע באופן רשמי כי עתודות הזהב של המדינה שייכות לעם האיטלקי. שינוי סמלי זה עורר מיד דאגה בפרנקפורט ובבריסל. התערבות ה־ECB מדגישה עיקרון יסוד בגוש האירו: עצמאות הבנקים המרכזיים אינה נתונה למיקוח. עבור איטליה, המחזיקה בשלישי בגודלו בעולם של עתודות זהב רשמיות, הוויכוח נושא עמו סיכונים פיננסיים ותדמיתיים משמעותיים.

ה־ECB מאשר מחדש את סמכות הבנק המרכזי בניהול עתודות

בעימות ישיר עם חבר הפרלמנט האירופי האיטלקי, פסקוואלה טרידיקו, הדגישה נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, כי החוק האירופי מעניק לבנקים המרכזיים הלאומיים — ולא לממשלות — סמכות בלעדית לניהול עתודות. “בנק איטליה אינו שונה משום בנק מרכזי אחר,” ציינה, וחזרה על הערות שמסרה גם בעימות דומה בשנת 2019.

האמנות האירופיות קובעות כי הבנקים המרכזיים הלאומיים אחראים להחזקה ולניהול עתודות מט״ח, כולל זהב. על אף שהאמנות אינן מגדירות במפורש את הבעלות המשפטית, השליטה התפעולית והחשבונאית מצויה בידיהם. כל ניסיון לטשטש גבול זה, הזהיר ה־ECB בחוות דעת משפטית שהתפרסמה השבוע, עלול לפגוע בעצמאות החיונית להפעלת מערכת האירו.

נחרצותה של לגארד משקפת חשש רחב יותר מפני שימוש בעתודות זהב לקידום יוזמות תקציביות או להקלה על לחצים פיננסיים. הנוסח המקורי של ההצעה קבע כי העתודות ״שייכות למדינה בשם העם האיטלקי״, אך עודכן ל״שייכות לעם האיטלקי״. עבור ה־ECB, גם נוסח מרוכך זה מעורר שאלות לגבי כוונת המחוקקים והשליטה התפעולית.

מדוע פוליטיזציה של עתודות הזהב מסוכנת עבור איטליה

עתודות הזהב של איטליה — מעל 2,450 טון — מהוות סמל עוצמה פיננסית. הן משמשות עוגן מרכזי לביטחון המשקיעים במדינה בעלת אחד מיחסי החוב־תוצר הגבוהים בעולם. כל שינוי שירמז על שליטה פוליטית על העתודות עלול לעורר ספקות האם הממשלה תנסה לגייס את הזהב לצרכים תקציביים — צעד שעלול לפגוע באמינות בנק איטליה וביציבות הפיסקלית של המדינה.

עם יחס חוב־תוצר הקרוב ל־140% והמשך חששות לגבי קיימות פיסקלית, לאיטליה אינטרס ברור לשמור על ניהול עתודות שקוף ועצמאי. ה־ECB הזהיר כי שינוי במעמד המשפטי של הזהב עשוי לפגוע באמון השווקים ולהעלות את עלויות המימון — תוצאה שאיטליה לא יכולה לשאת. בנוסף, תקדים כזה עלול לעודד מדינות אחרות בגוש האירו לבצע שינויים דומים, דבר שעלול לערער את האחידות המוסדית ולסכן את היציבות הפיננסית באזור.

שאלה רחבה על יציבות גוש האירו

הוויכוח חורג מעבר לאיטליה. עצמאות הבנקים המרכזיים הלאומיים היא אבן יסוד בארכיטקטורה של גוש האירו, ומבטיחה שהחלטות פוליטיות אינן מתערבות בניהול עתודות או בביצוע מדיניות מוניטרית. אם איטליה תכריז על בעלות מדינתית, מדינות אחרות עשויות לחקות מהלך זה, ובכך להחליש את מנגנוני הבלימה של המערכת.

החששות מתעצמים נוכח רגישות השוק האיטלקי, הרגיש במיוחד להתפתחויות פוליטיות. אנליסטים מזהירים כי כל רמז להתערבות פוליטית בניהול העתודות עלול לעורר תנודתיות בשוק האג״ח האיטלקי, להעלות את עלויות המימון, ולערער את התנאים הפיננסיים בגוש האירו כולו.

מבט לעתיד

הממשלה האיטלקית כבר ריככה את הנוסח, מה שמרמז כי היא עשויה להימנע מעימות ישיר עם ה־ECB. עם זאת, האירוע מדגיש את המתח הקיים בין שאיפות פוליטיות מקומיות לבין העצמאות המבנית של מערכת האירו. המשקיעים יעקבו אחר המשך ההתפתחויות ברומא, במיוחד בעת שאיטליה מתמודדת עם נטל חוב כבד ולחצי מימון גוברים.

עבור ה־ECB, שמירה על בהירות בנושא ניהול העתודות נותרת חיונית לשמירה על אמון הציבור באירו ולמניעת הפיכת רטוריקה פוליטית לסיכון פיננסי ממשי.