חשש גובר: האם ארה״ב מאבדת את ההובלה?

דאגה מגוברת בנוגע לאובדן ההובלה האמריקאית בבינה מלאכותית עולה בעמק הסיליקון, כאשר אנדי קונווינסקי — מייסד-שותף של Databricks ושותף ב-Laude — מזהיר שסין מטפסת במהירות והופכת ל״איום קיומי״ על החדשנות והדמוקרטיה האמריקאית. דבריו, שנאמרו בכנס Cerebral Valley, משקפים חשש עמוק שהמנוע המסורתי של המדע האמריקאי — מחקר פתוח — נעצר בדיוק בזמן שבו סין מאיצה קדימה.

מאזן כוח מחקרי משתנה

לדברי קונווינסקי, דוקטורנטים מסטנפורד וברקלי נתקלים יותר ויותר במחקרים פורצי דרך שמגיעים ממוסדות ומעבדות סיניות — ולא מארה״ב. זהו שינוי דרמטי ביחס לעשור האחרון, שבו אוניברסיטאות אמריקאיות, יחד עם שיתופי פעולה עמוקים עם חברות טכנולוגיה, הובילו את סדר היום העולמי בתחום ה-AI.

אחד הגורמים המרכזיים לכך, לדבריו, הוא בריחת המוחות: מיטב החוקרים האקדמיים עוברים למשרות עתירות שכר במעבדות AI המובילות — לעיתים בשכר של מיליוני דולרים בשנה — ומשאירים חלל אינטלקטואלי באקדמיה. ללא מחקר פתוח, ביקורת עמיתים ושיתוף בין מחלקות, קשה לייצר את סוגי הפריצות שאפיינו את העשור הקודם, כמו ארכיטקטורת ה-Transformer.

קונווינסקי אינו מטיל ספק ביכולות של OpenAI, מטא או Anthropic — כולן עדיין מובילות את פיתוח המודלים המתקדמים בעולם. אך לדבריו, העובדה שהמודלים הללו סגורים יוצרת מאגר ידע צר מאוד, שאינו מאפשר לקהילת החוקרים הרחבה לשפר ולפתח חדשנות אמיתית.

סין הופכת את הקוד הפתוח לכלי אסטרטגי

סין, לעומת זאת, אימצה את הקוד הפתוח כמדיניות לאומית. מודלים כמו DeepSeek או Qwen של עליבאבא אינם נועדו רק להוביל טכנולוגית — אלא להוות תשתית פתוחה לכלל המפתחים, הסטארטאפים והאקדמיה במדינה.

קונווינסקי טוען כי פתיחות זו מאיצה את קצב פיתוח ה-AI בסין באופן מעריכי. כאשר הכל — המשקולות, שיטות האימון, התיעוד — זמין באופן מלא, ניתן לקיים מעגל בלתי פוסק של ניסויים ושיפורים. במדינה עם קהילת מפתחים עצומה, היתרון מצטבר במהירות.

התוצאה, לדבריו, היא שינוי מואץ במפת החדשנות העולמית. בארה״ב, שבה יותר ויותר מחקר קורה במעבדות סגורות, הדיפוזיה המדעית — “מדענים שמדברים עם מדענים” — הולכת ומתפוגגת.

מדוע קוד פתוח חיוני לדומיננטיות האמריקאית?

קונווינסקי סבור כי הדרך לשיקום ההובלה האמריקאית עוברת בחזרה לתרבות מחקר פתוחה. לדבריו, יש צורך:

• לעודד מחקר פתוח ונגיש,
• להגדיל מימון לאקדמיה,
• ולהחזיר את הנורמות של שיתוף ידע וחשיבה מדעית שמבוססת על חדשנות — לא על סודיות מסחרית.

אחרת, הוא מזהיר, ארה״ב עלולה לשחוק את ההובלה שלה לטווח הארוך: “אנחנו אוכלים את זרעי התירס שלנו,” הוא אמר. “עוד חמש שנים — גם המעצמות הגדולות של ה-AI יתחילו להפסיד מזה.”

המבחן הגדול: כיוון פתוח או פיתוח סגור?

לפי קונווינסקי, ארה״ב ניצבת בפני בחירה אסטרטגית: להמשיך במודל שבו חברות ענק סוגרות את המחקר, או להשקיע מחדש באקוסיסטם פתוח של מחקר מדעי — כזה שאפשר את ההובלה האמריקאית בעשורים הקודמים.

התוצאה, הוא טוען, תקבע לא רק את עתיד תעשיית ה-AI, אלא גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי בעשור הקרוב.