התגובות האחרונות של בורי מבליטות את ההשקעות הגדולות בתשתיות AI על ידי חברות טק גדולות ואת ההשלכות על דיווחי הרווח. בסביבה עולמית שבה שווקי ההון מונעים יותר ויותר על ידי פריסות חומרת AI, טענתו מציבה את מדיניות ההפחתה תחת מיקרוסקופ.

הנחות הפחתה מול המציאות

הביקורת של בורי מתמקדת בטענה שחברות טכנולוגיה בקנה מידה גדול מסווגות חומרה יקרה — כגון כרטיסי GPU וציוד רשת — כנכסים ארוכי-טווח (חמש עד שש שנים), בעוד שמרבית המומחים מעריכים את חיי הנכסים בפועל בשתי עד שלוש שנים בעידן האצה של AI. הארכת תקופות ההפחתה מפחיתה את ההוצאה הלא-מזומנת שמוכרת בכל תקופה, ובכך מציגה רווח נקי גבוה יותר בטווח הקצר. בורי מעריך שזה עלול להוביל לאפקט של “הפחתת רווחים” של כ-176 מיליארד דולר לתעשייה בין 2026–28. עדיין לא ברור אם כל חברה נחשפת להיקף כזה של דיווח מוטעה, אך הממדים מדגישים את חומרת הסיכון.

תגובה של השוק והשלכות מאקרו

תגובת השוק הייתה מובהקת: מניות טק החשופות לתוכניות הוצאות הון גדולות ב-AI הראו תנודתיות מוגברת ככל שהבדיקה מצד המשקיעים מתגברת. עבור משקיעים ישראלים, הדבר רלוונטי כיוון שהערכת שווי הגלובלית של הטק ושרשראות האספקה (כולל יצרני שבבים וספקי שירותי ענן) משפיעה על החשיפה האזורית. לוח זמנים לא מסונכרן של הפחתה עלול להשפיע על תחזיות רווח עתידיות, ציפיות שולי רווח, ולבסוף על הערכות השווי. במישור המאקרו, בום ההוצאות ב-AI כבר משפיע על שווקי חומרה עולמיים, מגבלות אספקת שבבים ואפילו זרמי השקעות חוצי גבולות. אם תקני ההפחתה ישתנו, הדבר עלול להשפיע על האופן שבו חברות עתירות נכסים (בטק ומעבר לה) מממנות את הרווחים והמחזורי ההשקעה שלהן.

השלכות אסטרטגיות לחברות טק ולמשקיעים

מבחינה אסטרטגית, חברות טק עשויות להתמודד עם לחץ להתאים את מחזורי ריענון החומרה למדיניות החשבונאית. אם יתקצרו חיי הנכסים, ההוצאות הלא-מזומנות יעלו, מה שמפחית רווחים בטווח הקצר – ועלול להקשות על התקשורת עם המשקיעים. עבור משקיעים, המשמעות היא שרווחים מדווחים דורשים ניתוח מדוקדק יותר של ההנחות הבסיסיות — לא רק צמיחה בהכנסות או בהוצאות הון אלא גם חיי הנכסים ומדיניות ההפחתה/הפחתת ערך. השוק הישראלי, שנוטה לנצל מגמות טק גלובליות ושרשראות אספקה של חומרה, עשוי להצטרך לקחת בחשבון סיכונים חשבונאיים מדרגה שנייה כאשר מעריכים חשיפה לחברות טק בינלאומיות ולתשתיות AI.

מבט קדימה, השאלות המרכזיות שיש לעקוב אחריהן כוללות האם החברות יעשו עדכון להנחות חיי הנכסים בדיווחים הקרובים, כיצד האנליסטים יתאימו את מודלי התחזית עבור הפחתה, והאם ספקי חומרה או שחקנים משניים יציגו סימנים של מחזורי ריענון קצרים יותר בפועל. אם ההנחות לגבי חיי הנכסים יקוצרו, ההשפעה על הערכות השווי, איכות הרווחים ואמון המשקיעים במגזר הטכנולוגיה עלולה להיות משמעותית.