ממש בתחילת שנת 2020 נחשף העולם לנגיף הקורונה – והבורסות הגיבו בירידות ערך, כשחלק ממוצרי ההשקעה צללו מטה בעשרות אחוזים. זה לא מפתיע – מה שמפתיע הוא שבדיוק ב – 23 למרץ של אותה שנה (2020), הירידות בבורסה הפסיקו לחלוטין והרוב המכריע של מוצרי ההשקעה החלו בתהליך של תיקון, או במילים אחרות – בעליות. פרט לשיעור לא גדול של מוצרי השקעה שהתחילו את 2020 “ברגל שמאל”, עם לא מספיק תשתיות, בתחומים שקרנם ירדה, עם ניהול כושל או בשוק לא יציב – רוב מוצרי ההשקעה כבר השאירו את הערכים של תחילת 2020 מאחור ומציגים, בסופה של שנת 2020, תשואה חיובית. מי שהשכילו להשקיע במוצרים סולידיים, מבוססים, במוצרים בתחומים רלוונטיים לשווקים ולהרגלי הצריכה המשתנים – הרוויחו בענק.

אבל ברבעון הראשון של שנת 2020, התווספו לפקדונות של שלושת הבנקים הגדולים בישראל כ – 84 מיליארדי שקלים, עלייה של כתשעה אחוזים בסכומים המושקעים באפיק “בטוח” זה. 40 מיליארדי שקלים (כ – 15% מהיקף הנכסים המנוהלים) נפדו מקרנות הנאמנות ומיליארדים נפדו מהשקעות בשוק ההון.

מה קרה עם הכספים שהופנו לאפיקי חיסכון סולידיים יותר, ומה עושים עכשיו?

פיקדונות וחסכונות בבנק – בהחלט השקעה בתנאים צפויים מראש

משקיעים מנוסים מכירים ויודעים איך להתמודד עם תנודות השוק. אז אמנם, אף משקיע עוד לא מצא את עצמו מתמודד עם וירוס גלובלי שמשנה את תחומי המשחק, אולם כל משקיע בעל ניסיון יודע שכשהמספרים מתחילים לרדת – כדאי לחשב היטב את המסלול מחדש, על מנת למנוע מצב של צמצום הפסדים בתיאוריה, והלכה למעשה פספוס ההזדמנות ליהנות מתיקון המחירים.

אבל אותם מיליארדים שהוצאו מאפיקי השקעה שחשופים לשוק ההון ועברו לאפיקים סולידיים יותר, הופנו לחיסכון בכרוניקה ידועה מראש, רק שזו אינה כרוניקה של רווח, אלא של הפסדים. עם ריבית ממוצעת בפיקדונות בסכומים של עד 50,000 ₪ של פחות מחצי אחוז בכל הבנקים – הכספים ששוכבים בבנק לא משיגים אפילו את העלייה במדד, כלומר, הלכה למעשה: החוסכים מפסידים כסף. הכסף שוכב בבנק וערכו נשחק, כך שריאלית, החוסך מחזיק ברשותו פחות ופחות.

חוכמה של בדיעבד היא לא חוכמה, יגידו רבים, והם צודקים – אולם אין ספק שהמצב הגרוע ביותר הוא לספוג את ההפסדים ולא ליהנות מהתיקון. בדיעבד, מי שהוציאו את כספי ההשקעות שלהם ברבעון הראשון של שנת 2020 – כנראה הפסידו, ורבים מהם עדיין מפסידים.

מה יכול היה להיות?

אומרים ש”קשה להכות את המדד”, כלומר – מי שאין בידיו כלים לניהול מתוחכם של תיק ההשקעות, יכול לבחור בהשקעה יציבה ובטוחה יחסית במוצרים מחקי מדד. לקחנו את מדד תל-אביב 125, מהבולטים במדדים בארץ, בואו נבדוק מה היה קורה לאותם 50,000 ₪, שהיו מייצרים לאורך כל שנת 2020 0.5% תשואה במקרה הטוב (250 ₪), לו היו נשארים בהשקעה במוצר שמחקה את המדד:

אם היינו משקיעים 50,000 ₪ ב – 1.1.2020 במדד תל-אביב 125, היו לנו בסוף מרץ בערך 34,200 ₪ – הפסד של מעל 15,000 ₪. אבל, אנחנו לא מהמשקיעים הבורחים – והיינו משאירים את הכסף באותו ערוץ השקעה. כך, בסוף דצמבר 2020 היו לנו 50,500 ₪.

בואו נבדוק את ההשקעה במדד הנאסד”ק: באותה שיטה, 50,000 ₪ ב 1.1.2020 היו הופכים ל – 38,780 ₪ ב – 23 למרץ, ובסוף דצמבר 2020 היו לנו 71,400 ₪ – 21,000 ₪ יותר. זה רווח של מעל 40%.

אם זה לא היה מספיק ברור

קשה להמליץ על חיסכון של סכומים גדולים באפיקים סולידיים שמציעים פחות מ – 4% תשואה שנתית לפחות. אין ספק, שישנן אפשרויות נוספות לחיסכון שאפילו בניכוי העמלות וההפסדים לאורך השנה, מייצרים תשואות גבוהות יותר, ומי שלא מרגיש שהוא מעוניין לנהל השקעות כאלה בעצמו, יכול למצוא שפע של אנשי מקצוע שזה בדיוק השירות שהם מציעים, כאשר ברוב המקרים וכשמדובר באנשי מקצוע מיומנים, התשואות נטו שיוותרו בחיסכון שלכם גם לאחר ניכוי העמלות שייגבו, מצדיקות את השינוי באפיק ההשקעה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר