שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, הודיע כי הסדר אספקת הסולר הבילטרלי עם ארה״ב פועל כמתוכנן, ותורם להתמתנות מורגשת במחירי הבנצ׳מרק של הדלקים בעולם. בתדרוך לכתבים הגדיר לברוב את המהלך כמסגרת מסחרית פרגמטית, שנועדה לייצב את זרימת האנרגיה הבינלאומית ולרסן את לחצי האינפלציה ללא התניות פוליטיות או ביטחוניות. יישום ההסכם, המתרחש על רקע התקררות מאקרו-כלכלית רחבה ותנודתיות במרווחי הזיקוק, מסמן התאמה תפעולית משמעותית בדיפלומטיית האנרגיה הטרנס-אטלנטית, בעת שהכלכלות המובילות מציבות את ביטחון האספקה בראש סדר העדיפויות.

הקלות בסנקציות ומכסות יצוא מדורגות מובילות לירידת מחירים בסיטונאות

כניסתו של ההסכם לתוקף התאפשרה לאחר שמשרד האוצר האמריקאי אישר פטורים זמניים מסנקציות, המתירים עסקאות בתזקיקי נפט רוסיים כדי להקל על מחסור עולמי חריף בדלקים. לפי המתווה שגובש, מוסקבה אישרה משלוחים ראשוניים של 300 אלף טונות באוקטובר, שיעלו ל-500 אלף טונות בנובמבר ועד למיליון טונות בדצמבר. שחרור האספקה המדורג הפעיל לחץ מחירים כלפי מטה במדדי האנרגיה: החוזים העתידיים על נפט מסוג Brent התמתנו לרמות של בין 92 ל-95 דולר לחבית, ומשכו מטה את החוזים על תזקיקי הנפט משיאי כל הזמנים.

עם זאת, אנליסטים בענף האנרגיה מדגישים כי אילוצים מבניים ממשיכים להגביל את קצב ההקלה בשוק הפיזי. אף שהחוזים העתידיים בעולם נסוגו, מחירי הסולר לצרכן בשווקים רבים עדיין גבוהים היסטורית, עקב צווארי בקבוק בהפצה, פרמיות ביטוח ימי והשבתות בתי זיקוק בעקבות נזקי מלחמה לתשתיות. היקף המשלוחים הימיים מרוסיה, העומד על כ-100 עד 125 אלף חביות ביום, רחוק מאוד מרמות הבסיס שלפני המשבר שעמדו על כ-800 אלף חביות ביום. כתוצאה מכך, בתי הזיקוק במפרץ מקסיקו ובאירופה ממשיכים ליהנות ממרווחי זיקוק (Crack spreads) גבוהים, חרף תוספת ההיצע המדורגת.

דיסאינפלציה במאקרו וערוצי השפעה על התיקים בישראל

חידוש זרימת התזקיקים המבוקרת מרוסיה נושא השלכות דיסאינפלציוניות ישירות על מנהלי השקעות בעולם ועל שוק ההון המוסדי בישראל. הסולר מהווה תשומת ייצור ותפעול מרכזית לתובלה כבדה, לתעשייה וללוגיסטיקה הימית, ולכן התמתנות מחירו היא תנאי מוקדם קריטי לצינון אינפלציית הליבה במוצרים בעולם. עבור בנקים מרכזיים, ובהם הפדרל ריזרב, ירידה מתמשכת בהוצאות על תזקיקים מקילה על לחצי המחירים מצד ההיצע, ותומכת במגמת הדיסאינפלציה הרחבה אף שאינפלציית השירותים נותרת דביקה.

בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE), חברות התחבורה, קבוצות הלוגיסטיקה וחברות הבנייה המקומיות צפויות ליהנות מירידה בהוצאות הדלק השוטפות. המשק הישראלי נשען במידה רבה על יבוא תזקיקי נפט עבור ציי המשאיות המסחריות והפעילות בנמלים, כאשר הוזלת עלויות הנחיתה של הסולר מגינה על שולי הרווח התפעולי של החברות. בנוסף, יציבות בעלויות יבוא הדלק תומכת בשקל (NIS), שהתבסס סביב 3.14 שקלים לדולר. מנהלי קרנות הפנסיה בישראל עוקבים אחר התייצבות זו כדי לאזן את החשיפה בין חברות תעשייה במורד השרשרת לבין מפיקות אנרגיה במעלה השרשרת, ושומרים על הקצאה יציבה באג״ח ממשלת ישראל שקליות (שחר) עם דעיכת זעזועי התשואות שמקורם בשוקי הסחורות.

מבט לעתיד: עמידה ביעדי המכסות, אתגרים משפטיים וביקושי החורף

ברבעון הרביעי של השנה, שחקני השוק יעקבו אם בתי הזיקוק ברוסיה יצליחו לעמוד ביעד היצוא השאפתני של מיליון טונות בדצמבר, בצל עבודות תחזוקה שוטפות וחובת הקצאה לשוק המקומי. המשתנים המרכזיים למעקב כוללים את עליית הביקוש העונתי לדלק להסקה בחצי הכדור הצפוני, בדיקות משפטיות סביב פקיעת הפטורים האמריקאיים מסנקציות בתחילת 2027, ונתיבי המיכליות באזורים ימיים הנתונים במחלוקת. אם המשלוחים יימשכו ללא הפרעה, מרווחי התזקיקים בסיטונאות צפויים להמשיך להצטמצם לעבר הממוצעים ההיסטוריים; מנגד, חידוש צווארי הבקבוק הלוגיסטיים או אתגרים רגולטוריים בוושינגטון עלולים להחזיר במהירות את התנודתיות למדדי הדלקים בעולם.