בנק יפן (BOJ) חשף כי חברים מספר במועצת המדיניות המוניטרית קראו להאיץ את קצב העלאות הריבית בפגישתם בסוף אוקטובר. עמדה זו מחזקת את הערכות השוק כי עלויות האשראי ביפן יעלו עוד לפני תום השנה. לפי סיכום הדעות מישיבת 29–30 באוקטובר שפורסם ביום שלישי בבוקר, קובעי המדיניות הדגישו כי אינפלציית הבסיס התנתקה מבנית מעשרות שנות דפלציה, וחלקם אף טענו כי הריבית הניטרלית ביפן נמצאת בבירור מעל 1.00%. על רקע התנודתיות הרוחבית במניות הטכנולוגיה בעולם ופערי התשואות המתרחבים באג״ח הממשלתיות, הטון הנצי מאותת כי טוקיו נערכת להעלות שוב את ריבית הבנצ׳מרק, למרות חולשה מתמשכת בצריכה הפרטית המקומית.

הוויכוח על הריבית הניטרלית והחשש מאינפלציה עודפת

אף שמועצת הנגיד קאזואו אואדה (Kazuo Ueda) הצביעה באוקטובר בעד הותרת הריבית ללא שינוי ברמה של 1.25% כדי לבחון את השפעת ההעלאה של ספטמבר, הדיונים הפנימיים התמקדו בחשש מדביקות האינפלציה. חברים מספר ציינו כי אינפלציית הליבה לצרכן — הצפויה לעלות מעל 3.0% לקראת סוף שנת הכספים — אינה מעוגנת עוד סביב רמת האפס, ומאיימת לחרוג מיעד ה-2.0% הרשמי של הבנק המרכזי. כאשר סקרי החברות מאשרים כי שיחות השכר של האביב הקרוב צפויות להשוות את עליות השכר שנרשמו השנה, חברי המועצה הנציים הזהירו כי עיכוב בהתאמת הריבית עלול להותיר את הבנק בפיגור אחרי עקום האינפלציה (Behind the curve).

באופן בולט, הערות חברי המועצה התמקדו מחדש בהגדרת הריבית הסופית (Terminal rate). אחד מקובעי המדיניות טען כי הריבית הניטרלית ביפן — הריבית התיאורטית שאינה מעודדת ואינה מרסנת את הצמיחה הכלכלית — נמצאת ככל הנראה “הרבה מעל 1.00%”, מה שמלמד כי הריבית הנוכחית ברמה של 1.25% עדיין מרחיבה. חבר מועצה נוסף ציין כי העלאת הריבית הבאה אינה צפויה לפגוע בכלכלה הרחבה במונחי נטו, והוסיף כי ריבית ריאלית שלילית וממושכת מעוותת את הקצאת המקורות של המגזר העסקי. שינוי הרטוריקה הוביל את שוקי החוזים וההחלף (Swaps) בעולם להקפיץ את ההסתברות הגלומה להעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס לרמה של 1.50% בישיבת המדיניות המוניטרית הקרובה ב-17–18 בדצמבר.

דינמיקת הקרי טרייד בין והשלכותיה על מנהלי ההשקעות בישראל

מתווה אגרסיבי יותר מצד בנק יפן נושא השלכות מבניות ישירות על מנהלי השקעות בעולם ועל שוק ההון המוסדי בישראל. עשורים של נזילות בריבית אפסית הפכו את הין למטבע המימון המרכזי בעולם לעסקאות קרי טרייד ממונפות, שזרמו לנכסים בעלי תשואה גבוהה כמו מניות טכנולוגיה בארה״ב ואג״ח של שווקים מתעוררים. ככל שתשואות האג״ח הממשלתיות ביפן עולות בד בבד עם הידוק המדיניות של ה-BOJ, הצטמצמות פער התשואות מול אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים מייקרת את עלויות גידור המינוף בחו״ל, ותורמת להתכווצות נזילות תקופתית בנכסי סיכון בינלאומיים.

עבור מנהלי קרנות הפנסיה ודסקי הנוסטרו בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE), סיכום הדיונים הנצי מדגיש את הצורך בניהול ממושמע של מח״מ וחשיפות מטבע. השקל (NIS), שנסחר ביציבות סביב 3.14 שקלים לדולר, נותר רגיש לסנטימנט הסיכון העולמי ולפירוק פוזיציות מט״ח חוצות גבולות. מנהלי השקעות מוסדיים בישראל המחזיקים בחשיפה למניות טכנולוגיה בחו״ל נערכים לתנודתיות אפשרית אם העלאת ריבית של ה-BOJ בדצמבר תצית גל נוסף של סגירת עסקאות ממומנות ין. כתוצאה מכך, מנהלי השקעות ראשיים (CIOs) בישראל שומרים על כריות נזילות דפנסיביות, ומאזנים בין אג״ח ממשלת ישראל שקליות (שחר) ומכשירים קצרי מועד לבין חשיפה לא מגודרת למניות בחו״ל.

מבט לעתיד: הכרעת דצמבר, תוואי השכר ושערי החליפין

לקראת סוף נובמבר, שחקני השוק יעקבו אחר נתוני מאקרו בתדירות גבוהה מיפן, ובפרט אחר אומדן מדד המחירים לצרכן בטוקיו לנובמבר ונתוני ההשקעות ההוניות (Capex) של החברות לרבעון השלישי. המשתנים המרכזיים למעקב כוללים את דברי הנגיד אואדה בנאומיו הקרובים, דרישות השכר של איגודי העובדים לקראת משא ומתן השכר השנתי (Shunto), והשאלה אם צמד המטבעות דולר-ין (USD/JPY) ישבור בבירור כלפי מטה את רמת ה-156.00 ין לדולר. אם מומנטום השכר המקומי ולחצי האינפלציה הבסיסיים יוסיפו להפגין יציבות, נראה כי בנק יפן נכון להעלות את הריבית ב-25 נקודות בסיס בדצמבר, ולהמשיך רשמית את התרחקותו ההיסטורית ממדיניות ההרחבה המוניטרית.