העלייה החדה בתשואות האג”ח הממשלתיות בארה”ב מאלצת את הבנקים לבחון מחדש תיקי אג”ח גדולים שנצברו בתקופה שבה הריבית הייתה נמוכה משמעותית. ההפסדים הלא ממומשים שנוצרו בעקבות העלייה בתשואות מציבים את המלווים בפני בחירה מורכבת: להכיר בהפסדים באמצעות מכירת ניירות ערך, או להמשיך להחזיק בהם עד לפדיון, תוך התמודדות עם השפעת הריבית הגבוהה על מדדי החוסן הפיננסי ועל האפשרות לבצע חלוקות הון לבעלי המניות.

התשואות הגבוהות מעמיקות את הפסדי האג”ח של הבנקים

כאשר תשואות האג”ח הממשלתיות עולות, שווי השוק של איגרות חוב קיימות הנושאות קופון קבוע נמוך יותר נוטה לרדת. עבור בנקים המחזיקים כמויות משמעותיות של ניירות ערך כאלה, הדבר יוצר הפסדים על הנייר, גם כאשר איגרות החוב ממשיכות לשלם את הריבית המתוכננת ומגיעות בסופו של דבר לפדיון בערכן הנקוב.

הבעיה מחריפה כאשר התשואות הגבוהות נותרות בעינן לאורך זמן. בריאן מאלברי, אסטרטג השווקים הראשי ב-Zacks Investment Management, ציין כי ריבית גבוהה לאורך זמן או עלייה בתלילות החלק הארוך של עקום התשואות הממשלתיות עלולות להאריך את הלחץ על הבנקים, לפגוע בהון העצמי המוחשי ובמקרים מסוימים גם להכביד על ההון הרגולטורי.

למכור כעת או להמתין לפדיון?

הבנקים האמריקאיים ניצבים בפני שתי חלופות שאינן אטרקטיביות. מכירת אג”ח כאשר שווי השוק שלהן עדיין נמוך ממחיר הרכישה תהפוך את ההפסדים לממומשים באופן מיידי, ועלולה לפגוע ברווחיות או בהון. החזקת ניירות הערך מונעת את מימוש ההפסדים, אך משאירה את הבנקים חשופים ללחץ ממושך על המאזנים כל עוד תשואות השוק נותרות גבוהות.

ההחלטה חשובה במיוחד משום שהבנקים נדרשים לאזן בין ניהול הנכסים, דרישות ההון וחלוקת כספים לבעלי המניות. בנק שיבחר לשמר את ההון עשוי ליהנות מגמישות מוגבלת יותר בביצוע רכישות חוזרות של מניות או בצעדים אחרים להחזרת הון לבעלי המניות, בעוד שמכירות אגרסיביות עלולות ליצור פגיעה פיננסית מיידית.

Fifth Third ממחיש את עוצמת הלחץ

הבנק Fifth Third דחה תוכנית לרכישה חוזרת של מניות, לאחר שהריבית הגבוהה הכבידה על תיק האג”ח שלו. המהלך ממחיש כיצד שינויים בשוק האג”ח הממשלתיות עשויים להשפיע על החלטות החורגות הרבה מעבר למחלקות המסחר בניירות ערך בריבית קבועה. הסוגיה אינה מסתכמת בהיקף ההפסדים הלא ממומשים, אלא גם באופן שבו הנהלת הבנק מעריכה אותם ביחס לדרישות ההון ולציפיות העתידיות בנוגע לריבית.

עבור ענף הבנקאות, המצב מדגים גם את ההשלכות המתמשכות של השינוי המהיר בריבית בשנים האחרונות. ניירות ערך שנרכשו בתקופות של תשואות נמוכות עשויים להיות פחות אטרקטיביים מבחינה כלכלית כאשר איגרות חוב ממשלתיות חדשות מציעות תשואות גבוהות יותר. מצב זה יוצר פער בין שווי התיקים הקיימים לבין התמחור הנוכחי בשוק.

תשואות האג”ח לטווח ארוך נותרות גורם מכריע

התפתחות התשואות באיגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך תהיה חשובה במיוחד עבור הבנקים. ירידה בתשואות עשויה לשפר בהדרגה את שווי השוק של ניירות הערך הקיימים, בעוד עלייה נוספת ומתמשכת עלולה להאריך את הלחץ על ההון העצמי המוחשי ועל ההון הרגולטורי.

לפיכך, המשקיעים יעקבו אחר החלק הארוך של עקום התשואות הממשלתיות, אחר יחסי ההון של הבנקים ואחר החלטות בנוגע לרכישות חוזרות של מניות. הלחץ הנוכחי אינו מעיד בהכרח על חוסר יציבות פיננסית רחב, אך הוא ממחיש כיצד ריבית גבוהה לאורך זמן עלולה להגביל את פעילות הבנקים, גם כאשר ניירות הערך שבידיהם ממשיכים להניב הכנסה חוזית. האיזון בין שימור ההון, ניהול תיקי האג”ח והחזרת כספים לבעלי המניות צפוי להישאר סוגיה מרכזית עבור הבנקים בארה”ב ככל שסביבת הריבית תמשיך להתפתח.