מדד האירו (^XDE) סיים את יום המסחר האחרון ברמה של 112.02 נקודות, ירידה של 0.08 נקודה, או 0.07%, לעומת הנעילה הקודמת. בגרף חמשת ימי המסחר נרשמה ירידה מצטברת של כ-0.46%. התנועה משקפת מגמה שבועית שלילית לאחר עלייה בתחילת התקופה ומימוש חד באמצעה, ומחזירה את תשומת הלב לכיוונו של האירו על רקע השינויים בשוקי המט״ח ובציפיות הריבית בעולם.

ירידה חדה באמצע השבוע קיזזה את העליות המוקדמות

בתחילת התקופה המוצגת נסחר המדד סביב רמת 112.5 נקודות ואף טיפס לכיוון 112.7, לפני שהמומנטום נחלש בחדות ב-7 באוקטובר. הירידה הורידה את המדד לזמן קצר מתחת ל-112 נקודות, לעבר אזור 111.8. בימי המסחר שלאחר מכן נרשמה התאוששות חלקית, אך היא לא הספיקה כדי להשיב את המדד לרמות שנרשמו בתחילת התקופה. בנעילה האחרונה נותר המדד סביב 112 נקודות, דבר המצביע על חזרת ביקושים מסוימת, אך לא על התבססות מגמת עלייה מובהקת.

טווח המסחר היומי האחרון, 111.85–112.17 נקודות, מצביע על מסחר מתון יחסית לעומת התיקון החד שנרשם קודם לכן. עם זאת, הירידה המצטברת בחמשת ימי המסחר מלמדת כי המדד טרם הציג מומנטום חיובי מתמשך. הנתונים המוצגים אינם מזהים את הגורם הכלכלי או המדיני שהוביל לתנועה, ולכן מוקדם לייחס את הירידה לאירוע מסוים.

הטווח השנתי מדגיש את הלחץ המתמשך

טווח 52 השבועות המדווח של המדד, 111.63–120.82 נקודות, מציב את רמתו הנוכחית קרוב הרבה יותר לשפל השנתי מאשר לשיא. מיקום זה מספק הקשר לבחינת ביצועי האירו לאורך זמן, אך המדד לבדו אינו מסביר את ערכו מול מטבע מסוים ואינו משקף את מלוא ההשפעה על תיקי השקעות בינלאומיים.

עבור משקיעים ישראלים, לתנודות המטבע יש משמעות מעבר לביצועים הנקובים של נכסים בחו״ל. שינויים בשער האירו מול השקל עשויים להשפיע על התשואה השקלית של מניות, אג״ח וקרנות אירופיות שאינן מגודרות מטבע. היקף ההשפעה תלוי בשער החליפין הרלוונטי ובמבנה ההשקעה. לכן, חולשה במדד האירו היא בראש ובראשונה איתות משוק המט״ח, ולא הוכחה ישירה לרווח או להפסד בתיקי השקעות בישראל.

ציפיות הריבית והנתונים הכלכליים יקבעו את הכיוון

כיוונו הבא של האירו צפוי להיות מושפע, בין היתר, מהתפתחות הציפיות למדיניות הבנק המרכזי האירופי (ECB) ביחס למדיניותם של בנקים מרכזיים מובילים אחרים. פערים בריביות הצפויות, במגמות האינפלציה ובקצב הצמיחה עשויים להשפיע על תנועות ההון ועל שערי המטבעות. גם אי-ודאות פוליטית, מחירי האנרגיה ושינויים בתיאבון לסיכון עשויים להשפיע על הביקוש לנכסים אירופיים. בהיעדר נתונים כלכליים נוספים, לא ניתן לקבוע מהו משקלו של כל אחד מהגורמים בתנועה האחרונה.

בהמשך, המשקיעים יעקבו אחר יכולתו של המדד להחזיק מעל השפל האחרון ולבסס את ההתאוששות החלקית, או לחלופין אחר האפשרות של חידוש המכירות וירידה לכיוון הקצה התחתון של הטווח השנתי. התאוששות מתמשכת עשויה להצביע על שיפור במומנטום, ואילו ירידה נוספת תחזק את הצורך במעקב אחר חשיפות המטבע והתנודתיות. אף אחד מהתרחישים אינו מובטח: פרסומי נתונים כלכליים, מסרים מהבנקים המרכזיים ושינויים בכיוון הדולר יהיו גורמים מרכזיים בקביעה אם החולשה האחרונה תתברר כזמנית או תתפתח למגמה רחבה יותר.