הפדרל ריזרב שוקל התאמה משמעותית לספי הנכסים שקובעים מתי בנקים בארה״ב כפופים לדרישות רגולטוריות מחמירות יותר, כך לפי ארבעה גורמים המעורים בנושא שצוטטו על ידי Reuters. לפי הדיווחים, ההצעה כוללת הצמדה מחדש של הספים לאינפלציה ולצמיחה הכלכלית. שינוי כזה עשוי להפחית את הנטל הרגולטורי על חלק מהבנקים, ובמקביל לשנות את התמריצים האסטרטגיים להתרחבות ולמיזוגים.

הבחינה מגיעה כאשר הרגולטורים בארה״ב ממשיכים לבחון מחדש את המסגרת הבנקאית בעקבות קריסת Silicon Valley Bank ומוסדות נוספים בשנת 2023. במקביל, הפד פועל למודרניזציה של מבחני הלחץ ולשיפור השקיפות סביב הכללים החלים על מוסדות פיננסיים גדולים יותר.

שינוי אפשרי בסף של 700 מיליארד דולר

לפי המסגרת הנוכחית, חברות אחזקות בנקאיות מקומיות בארה״ב וחברות אחזקות ביניים אמריקאיות של בנקים זרים, שלהן 700 מיליארד דולר או יותר בנכסים כוללים, או פעילות חוצת-גבולות בהיקף של 75 מיליארד דולר או יותר, משתייכות לקטגוריה II וכפופות למבחני לחץ שנתיים בפיקוח הפדרל ריזרב. מסמכי מבחני הלחץ של הפד לשנת 2026 מאשרים את קיומו של סף 700 מיליארד הדולר הנוכחי.

שלושה גורמים שצוטטו על ידי Reuters מעריכים כי הפד צפוי להציע שינויים בהמשך השנה. אם ההצמדה מחדש שעליה דווח תעלה את הסף מ-700 מיליארד דולר לכ-960 מיליארד דולר, חלק מהמוסדות המתקרבים כיום לסף הקיים עשויים להישאר מחוץ לקטגוריה המחמירה ביותר למשך זמן ארוך יותר. השינוי יהיה רלוונטי במיוחד לבנקים שהתרחבות הנכסים שלהם נובעת מאינפלציה, מצמיחה כלכלית או מרכישות.

העלויות הרגולטוריות עשויות להשפיע על האסטרטגיה הבנקאית

ספים גבוהים יותר עשויים להשפיע על האופן שבו בנקים בינוניים מעריכים אסטרטגיות צמיחה. חציית סף רגולטורי עשויה להוביל לדרישות נוספות בתחומי הון, נזילות, מבחני לחץ ודיווח, ובכך להגדיל את עלויות הציות והתפעול. העלאת הסף עשויה, לפיכך, להפחית עבור חלק מהמוסדות את ההשלכות הרגולטוריות המיידיות של הרחבת המאזן.

עם זאת, ההשפעה לא תהיה אחידה בכל מגזר הבנקאות. הבנקים כפופים לדרישות שונות בהתאם לגודלם, לפרופיל הסיכון שלהם, למודל העסקי ולמדדים נוספים של חשיפה מערכתית. המסגרת הנוכחית של הפד כבר מבחינה בין קטגוריות I עד IV, ולא מסתמכת רק על היקף הנכסים הכולל.

גם מסגרת מבחני הלחץ נמצאת בתהליך שינוי

ההתאמה האפשרית לספים תהיה חלק מבחינה רגולטורית רחבה יותר. סגנית יו״ר הפדרל ריזרב לפיקוח, מישל באומן, אמרה בספטמבר כי הבנק המרכזי פועל למודרניזציה של מסגרת מבחני הלחץ, לרבות הגברת השקיפות סביב המודלים והתרחישים ושינויים שנועדו לצמצם את התנודתיות בדרישות הון הלחץ.

מבחני הלחץ של הפד לשנת 2026 ממשיכים לבחון גם את יכולתם של בנקים גדולים לשמור על יכולת מתן אשראי במהלך תנאים כלכליים קשים. התוצאות משמשות לקביעת דרישות ההון, ולכן הן נותרות מרכיב חשוב במסגרת הרגולטורית החלה על המוסדות הגדולים.

השפעה אפשרית על מיזוגים במערכת הבנקאית

ארבעה גורמים שצוטטו על ידי Reuters אמרו כי השינויים המוצעים עשויים לעודד מיזוגים בין בנקים בינוניים. הסיבה לכך היא שמיזוגים עשויים להביא מוסדות אל מעבר לספי הנכסים הרלוונטיים, ולכן אופן הטיפול הרגולטורי בישות הממוזגת הופך לשיקול משמעותי בעת בחינת עסקאות אפשריות.

עבור המשקיעים, הסוגיה המרכזית תהיה המבנה הסופי של הספים והשאלה האם הם יעודכנו באופן אוטומטי לאורך זמן או ישונו באמצעות צעדים רגולטוריים תקופתיים. ההצעה הסופית של הפד, הליך קבלת ההערות מהציבור ולוח הזמנים ליישום יקבעו עד כמה השינוי שעליו דווח יהפוך למדיניות בפועל.

מעבר לשאלת הסף עצמה, ההתפתחות משקפת את המשך השינוי במסגרת הרגולציה הבנקאית בארה״ב. משתתפי השוק יעקבו אחר האופן שבו הפד יאזן בין יציבות פיננסית, עלויות רגולטוריות ותמריצים לצמיחת הבנקים, במיוחד כאשר קובעי המדיניות ממשיכים לעדכן את מסגרת הפיקוח על מוסדות הנמצאים בין הבנקים הקהילתיים לבין המלווים הגדולים בעלי החשיבות המערכתית.