הבנק המרכזי של יפן מתמודד עם ציפיות גוברות להעלאת ריבית בספטמבר, לאחר שטאקוג’י אאידה, יועץ כלכלי לראש הממשלה סאנאה טאקאיצ’י ומתנגד קולני בעבר להידוק מוניטרי מהיר, הקדים את תחזיתו. השינוי מגיע כאשר יפן מתמודדת עם חולשה מתמשכת של היין, סיכוני אינפלציה מוגברים ועלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות, ומציב את המדיניות המוניטרית במרכז שווקי מטבע החוץ והשווקים לאג”ח ברחבי העולם.

יועץ טאקאיצ’י מקדים את תחזית העלאת הריבית

אאידה, הכלכלן הראשי לענייני יפן בקרדיט אגריקול וחבר בפאנל הכלכלי המרכזי של הממשלה, צופה כעת כי הבנק המרכזי של יפן יעלה את הריבית בספטמבר. בעבר הוא צפה שהעלאת הריבית הבאה תתרחש בינואר 2027, אך אמר כי ישיבת ספטמבר מהווה הזדמנות צרה לפעולה לפני שמושב מיוחד של הפרלמנט ייפתח בתחילת אוקטובר.

אאידה צופה כי הבנק המרכזי עשוי לבצע העלאה נוספת עד ינואר 2027, לאחר העלאה בספטמבר. לאחר מכן, הוא צופה שהבנק המרכזי יחזור לקצב איטי יותר של העלאה אחת בערך מדי שישה חודשים. התחזית שלו ראויה לציון משום שאאידה נחשב לתומך במדיניות רפלציונית, ובאופן היסטורי טען נגד העלאות ריבית מוקדמות שעלולות להכביד על ההתאוששות הכלכלית של יפן.

השווקים מתמחרים העלאת ריבית של 25 נקודות בסיס

השווקים הפיננסיים נעים לכיוון ציפייה לשינוי במדיניות בספטמבר. המשקיעים כבר מתמחרים כמעט במלואם העלאת ריבית של 25 נקודות בסיס בריבית המדיניות של הבנק המרכזי של יפן, ל-1.25%, בישיבה שתתקיים ב-17–18 בספטמבר.

היין כבר הגיב לציפיות המשתנות והתחזק, כאשר הסוחרים בוחנים את האפשרות לנורמליזציה מוניטרית מהירה יותר. ריבית גבוהה יותר ביפן עשויה לצמצם את פער הריביות מול ארצות הברית ולהפחית פוטנציאלית את הלחץ על היין, אף שהמטבע נותר רגיש לתשואות האג”ח בארה”ב, למחירי האנרגיה ולסנטימנט הסיכון העולמי.

נגיד הבנק המרכזי של יפן, קאזואו אואדה, ציין גם הוא כי קובעי המדיניות ישקלו העלאת ריבית בספטמבר, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לשאלה האם סיכוני האינפלציה מתגברים. שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, קרא בנפרד למדיניות מוניטרית נחושה יותר מצד יפן כדי להתמודד עם חולשת היין, ובכך הוסיף ממד בינלאומי לדיון המדיניות.

העלאות ריבית יוצרות איזון מדיניות עדין

העלאת הריבית האפשרית בספטמבר מגיעה לצד שיקולים כלכליים ופיסקליים משמעותיים. ריבית גבוהה יותר עשויה לסייע לרסן את האינפלציה ולחזק את היין, ובכך להפחית את עלויותיהם של מוצרים מיובאים ואנרגיה. במקביל, הידוק מהיר יותר עלול להגדיל את עלויות האשראי עבור משקי הבית והעסקים ולהפעיל לחץ נוסף על כספי הממשלה ביפן, כאשר הוצאות שירות החוב עולות.

אתגר המדיניות חשוב במיוחד עבור ממשלת טאקאיצ’י, שנקטה מדיניות פיסקלית מרחיבה תוך ניסיון לתמוך בכוח הקנייה של משקי הבית. הפרלמנט צפוי לדון בחקיקה שתשהה למשך שנתיים את ההיטל בשיעור של 8% על מוצרי מזון, מה שעשוי להוסיף מורכבות לממשק שבין תמריצים פיסקליים להידוק מוניטרי.

השווקים יתמקדו כעת בישיבת הבנק המרכזי של יפן ב-17–18 בספטמבר, בנתוני האינפלציה, בתנועות היין ובאיתותים מצד הנגיד אואדה וקובעי מדיניות נוספים. העלאת ריבית תחזק את הציפיות להמשך הנורמליזציה, אך קצב העלאות הריבית הבאות יקבע אם יפן תוכל לאזן בין יציבות המטבע לבין שליטה באינפלציה, מבלי להפעיל לחץ מופרז על הצמיחה הכלכלית או על עלויות המימון הממשלתיות שכבר נמצאות ברמות גבוהות.