שוק אג”ח האוצר האמריקאי הפך לאחד האינדיקטורים המרכזיים עבור משקיעים גלובליים, כאשר עלויות המימון לטווח ארוך מתקרבות לרמות שבעבר היו קשורות לתקופות של לחץ בשוקי המניות. תשואת אג”ח האוצר ל-10 שנים סיימה את השבוע ברמה של 4.784%, בעוד שילוב של חששות אינפלציוניים, צורכי גיוס פיסקליים, נתונים כלכליים חזקים ואי-ודאות סביב מדיניות הפדרל ריזרב ממשיך לערער את ההנחה כי הריבית לטווח ארוך תחזור במהירות לרמות ששררו לפני המגפה.

תשואת האג”ח ל-10 שנים מתקרבת לרמה רגישה עבור השווקים

תשואת אג”ח האוצר ל-10 שנים עלתה בשמונה מתוך עשרת השבועות האחרונים וסגרה על 4.784% ב-4 בספטמבר. נתוני המסחר היומיים הצביעו על שיא תוך-יומי של 4.812% במהלך אותו יום, וחיזקו את הלחץ כלפי מעלה שניכר לאורך החלק הארוך של עקום תשואות האג”ח הממשלתיות האמריקאיות.

המהלך התרחש על רקע חולשה רחבה יותר בשוקי האג”ח הגלובליים. Reuters דיווחה כי עלויות המימון הממשלתיות בארה”ב, בגרמניה וביפן התקרבו לשיאים של מספר שנים או עשורים, כאשר המשקיעים בחנו מחדש את האינפלציה, הריבית והיקפי החוב הממשלתי. לעלייה בתשואות האג”ח האמריקאיות יש משמעות רחבה במיוחד, משום שהן משפיעות על עלויות המימון בכלכלה האמריקאית, מאג”ח קונצרניות ומשכנתאות ועד לתמחור מניות בעלות מח”מ ארוך.

דו”ח התעסוקה האחרון בארה”ב הוסיף שכבת לחץ נוספת. קצב הגידול במספר המשרות באוגוסט התחזק, בעוד ששיעור האבטלה נותר ברמה של 4.1%. הנתונים הותירו את האפשרות לשינוי בריבית הפדרל ריזרב בספטמבר על השולחן ותרמו לעלייה בתשואות האג”ח לקראת סוף השבוע.

אג”ח לטווח ארוך משלמות מחיר כבד מעליית התשואות

עליית התשואות פגעה במיוחד במחזיקים באג”ח ממשלתיות בעלות מח”מ ארוך, משום שמחירי אג”ח נעים בכיוון הפוך לתשואות, כאשר ניירות ערך בעלי מח”מ ארוך יותר חווים בדרך כלל שינויי מחיר גדולים יותר בעקבות שינוי נתון בריבית.

הגרף במקור מציג התפתחות היסטורית חריגה: אג”ח ממשלת ארה”ב לפדיון של 15 שנים ומעלה הניבו תשואה שנתית שלילית של כ-2% במהלך עשר השנים האחרונות. ניתוחים היסטוריים של BofA Global Investment Strategy, Ibbotson ו-Refinitiv Datastream מצביעים באופן דומה על כך שהתשואה השנתית המתגלגלת לעשר שנים של אג”ח לפדיון של 15 שנים ומעלה ירדה לטריטוריה שלילית בתקופה הנוכחית.

נתוני השוק מספקים אינדיקציה נוספת ללחץ. קרן הסל iShares 20+ Year Treasury Bond ETF, המעניקה חשיפה לאג”ח ממשלת ארה”ב בעלות מח”מ ארוך, הציגה תשואה שנתית ממוצעת שלילית של כ-2.34% על פני עשר שנים, נכון ל-2 בספטמבר 2026. נתון זה אינו זהה לסדרת הנתונים ההיסטורית המוצגת בגרף המקור, אך הוא ממחיש את אותה חולשה ממושכת באג”ח ממשלתיות לטווח ארוך.

המשמעות חורגת מעבר למשקיעי האג”ח. תשואות האג”ח הממשלתיות לטווח ארוך משמשות נקודת ייחוס לתמחור מניות, במיוחד בחברות שחלק משמעותי מתזרימי המזומנים הצפויים שלהן נמצא רחוק בעתיד. כאשר שיעור ההיוון חסר הסיכון עולה, הערך הנוכחי המיוחס לרווחים עתידיים נוטה לרדת, ובכך גדל הלחץ על מגזרים בעלי רגישות גבוהה לריבית.

מדוע התקרבות תשואת האג”ח ל-5% עלולה להשפיע על המניות

שוק המניות האמריקאי הפגין עד כה עמידות משמעותית למרות תשואות האג”ח הגבוהות. עמידות זו ניכרת גם בגרף המקור, שבו מדד S&P 500 נותר קרוב לרמות שיא, בעוד שתשואת האג”ח ל-10 שנים עלתה באופן ניכר.

עם זאת, הקשר בין שני השווקים הופך משמעותי יותר כאשר התשואות מאיצות ולא רק עולות בהדרגה. Reuters דיווחה כי המשקיעים מתמקדים במיוחד באפשרות שתשואת האג”ח ל-10 שנים תעלה במהירות לכיוון 5% — רמה שעשויה להגביר את התחרות בין אג”ח למניות ולהעלות את עלויות המימון של חברות ומשקי בית.

ספטמבר מוסיף שכבת סיכון עונתית. נתונים היסטוריים מראים כי מדד S&P 500 רשם בממוצע ירידה במהלך ספטמבר, מה שהופך אותו לחודש החלש ביותר בשנה מבחינה היסטורית. לפי מחקרי השוק של J.P. Morgan, מדד S&P 500 היה חיובי בכ-44% בלבד מחודשי ספטמבר מאז 1950, אף שהחברה מדגישה כי עונתיות היא נטייה היסטורית ולא תחזית אמינה לביצועי השוק.

עבור משקיעים גלובליים, לרבות מוסדות החשופים לשוק האמריקאי מישראל, תשואת האג”ח הממשלתית משמעותית הרבה מעבר לארה”ב. עלייה מתמשכת בתשואות לטווח ארוך בארה”ב יכולה להשפיע על תשואות אג”ח ברחבי העולם, על שערי מטבע, על עלויות המימון ועל פרמיות הסיכון במניות. היא עשויה גם לשנות את זרימות ההון, משום שתשואות גבוהות יותר על אג”ח ממשלת ארה”ב מגדילות את האטרקטיביות היחסית של נכסים קבועי הכנסה הנקובים בדולר.

ההתפתחות המרכזית עבור השווקים תהיה אפוא השאלה אם העלייה הנוכחית בתשואות מייצגת תמחור מחדש זמני או תחילתה של סביבת ריבית גבוהה לאורך זמן. נתוני האינפלציה הקרובים בארה”ב, החלטות הפדרל ריזרב, היקף הנפקות האוצר והתפתחויות פיסקליות יהיו בין המדדים המרכזיים למעקב. אם תשואת האג”ח ל-10 שנים תפרוץ באופן מובהק מעל 4.8% ותתקרב ל-5%, הלחץ על מניות בעלות תמחור גבוה עלול להתגבר; מנגד, התייצבות בציפיות האינפלציה והריבית עשויה לאפשר לשוק האג”ח להתאזן ללא צורך בתיקון משמעותי בשוק המניות.