ארצות הברית משתמשת בפגישת שרי האוצר של מדינות ה-G20 באשוויל, צפון קרוליינה, כדי לקדם תגובה רחבה יותר לחוסר האיזון בסחר העולמי, בטענה שהמודל הכלכלי של סין, המבוסס במידה רבה על יצוא, מסיט את הצמיחה ומפעיל לחץ על תעשיות מקומיות במדינות אחרות. הדיון מתרחש בתקופה רגישה במיוחד עבור השווקים העולמיים, כאשר תשואות האג”ח הממשלתיות עולות, סיכוני האינפלציה מתעוררים מחדש והמתחים הגיאופוליטיים מוסיפים לאי-הוודאות הכלכלית.

וושינגטון מכוונת למודל היצוא של סין

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט קרא למדינות ה-G20 לעשות יותר כדי להגן על התעסוקה והתעשיות המקומיות מפני זרם של סחורות סיניות. טענתו משקפת חשש גובר מכך שהיצוא הסיני האגרסיבי הופך לבעיה עולמית, כאשר הביקוש המקומי החלש מעודד יצרנים להסתמך יותר ויותר על שווקים בחו”ל.

היצוא של סין עלה ביולי ב-23.9% לעומת השנה הקודמת, נתון המדגיש את היקף ההתרחבות. בייג’ינג שמה דגש הולך וגובר על כלי רכב חשמליים, מוליכים למחצה ומוצרים מיוצרים אחרים, בעוד שסובסידיות ומדיניות המטבע נותרו מוקדי מחלוקת מרכזיים. גם גורמים אירופיים נעשים קולניים יותר. עודף הסחר של סין בסחורות מול האיחוד האירופי הגיע בשנה שעברה ל-360.6 מיליארד אירו, עלייה של 15% לעומת 2024, ויצר לחץ פוליטי נוסף על אירופה להגיב.

אירופה ניצבת בפני איזון מורכב

ממשלות אירופה מכירות ברובן בחוסר האיזון, אך פחות מוכנות לקבל מסגרת בהובלת ארה”ב שמטילה את האחריות בעיקר על סין. נציב הכלכלה של האיחוד האירופי, ולדיס דומברובסקיס, טען כי גם לארצות הברית וגם לאירופה יש תפקיד בתיקון העיוותים הכלכליים.

להבדל זה יש חשיבות משום שקובעי המדיניות באירופה מתמודדים במקביל עם תחזיות צמיחה חלשות יותר, אי-ודאות בתחום הסחר וסיכונים גיאופוליטיים. שר האוצר הגרמני לארס קלינגבייל הדגיש את ההשפעה הכלכלית של הסכסוך מול איראן וכן של מחלוקות המכסים מול ארה”ב, והזהיר כי אי-ודאות פוגעת בהשקעות ובאמון.

הקושי טמון בתרגום החששות המשותפים למדיניות מתואמת. סין מתנגדת לניסוחים המייחדים “כלכלות שאינן מבוססות שוק”, בעוד שממשלות אירופה מעוניינות בהתייחסויות חזקות יותר למלחמתה של רוסיה באוקראינה ולהגבלות על מינרלים חיוניים. סדרי העדיפויות המתחרים הללו עלולים להקשות על השגת הצהרה אחידה של ה-G20.

שוקי האג”ח מוסיפים לחץ לדיון המדיניות

המחלוקת בתחום הסחר מתרחשת על רקע הידרדרות בשוק האג”ח העולמי. תשואת האג”ח הממשלתית היפנית ל-10 שנים הגיעה ל-3% לראשונה מאז 1996, על רקע חששות מאינפלציה, תנאים פיסקליים והאפשרות להמשך הידוק מוניטרי.

בסנט גם קרא לבנק המרכזי של יפן לנקוט מדיניות שתתמוך ביין חזק יותר, וציין כי הוא מצפה מהרשויות היפניות ומהבנק המרכזי להגיב ללחצים על המטבע. שיחותיו עם נגיד הבנק המרכזי של יפן, קאזואו אואדה, עשויות לחזק את הציפיות להעלאת ריבית בישיבת המדיניות של 17–18 בספטמבר.

עבור המשקיעים, השילוב בין חיכוכי סחר, אינפלציה בתחום האנרגיה, תנודתיות במטבעות ועלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות יוצר סביבה מאקרו-כלכלית מורכבת יותר. השלב הבא יהיה תלוי בשאלה האם מדינות ה-G20 יצליחו לתאם מהלכים לאיזון הסחר מבלי להביא להסלמה נוספת במכסים או בהגבלות על שרשראות האספקה.