האינפלציה הסיטונאית ביפן האיצה בחדות ביולי, וחיזקה את החששות שלחצי המחירים נותרו חזקים יותר מכפי שהבנק המרכזי של יפן היה מעדיף, ובכך התחזק גם הטיעון להמשך הידוק המדיניות המוניטרית. הנתונים האחרונים מגיעים כאשר משקיעים גלובליים עוקבים מקרוב אחר מסלול הריבית ביפן, כאשר לשינויים אפשריים במדיניות עשויות להיות השלכות על הין, על איגרות החוב היפניות ועל תנועות ההון הבינלאומיות.

האינפלציה הסיטונאית נותרת גבוהה ביולי

מדד מחירי הסחורות התאגידיים ביפן, המודד את המחירים שעסקים גובים זה מזה עבור סחורות, עלה ביולי ב-7.2% לעומת השנה הקודמת. העלייה הגיעה לאחר עלייה מתוקנת של 7.3% ביוני והייתה מעט נמוכה מהעלייה של 7.4% שלה ציפו כלכלנים. על בסיס חודשי, המדד עלה ב-0.1%, דבר המצביע על כך שלחצי המחירים נותרו מתמשכים גם לאחר העליות השנתיות החדות שנרשמו בחודשים האחרונים.

לנתונים יש חשיבות משום שמחירים סיטונאיים יכולים לספק אינדיקציה מוקדמת ללחצים שעשויים בסופו של דבר לחלחל למחירי הצרכן. המשך העלייה בעלויות התשומות עלול להקשות על חברות לספוג את ההוצאות מבלי להתאים את מחירי המוצרים הסופיים, ובכך לחזק את מגמת האינפלציה הרחבה יותר ביפן.

הין החלש ממשיך להפעיל לחץ על עלויות היבוא

לתנודות המטבע נותר תפקיד חשוב בדינמיקת האינפלציה ביפן. מדד מחירי היבוא במונחי ין זינק ביולי ב-29.1% לעומת השנה הקודמת, והדבר משקף את השפעתו של הין החלש על עלות הסחורות וחומרי הגלם המיובאים. יפן נותרה תלויה במידה רבה ביבוא לצורך אספקת אנרגיה וחומרי גלם אחרים, ולכן לתנודות בשער החליפין יש חשיבות מיוחדת בקביעת המחירים המקומיים.

עלייה מתמשכת בעלויות היבוא עלולה להקשות על הבנק המרכזי של יפן לקבוע האם האינפלציה מונעת מגורמים חיצוניים זמניים או הופכת למושרשת יותר בכלכלה המקומית. מבחינת קובעי המדיניות, ראיות לכך שחברות יכולות להמשיך לגלגל עלויות גבוהות יותר אל הצרכנים יחזקו את הטיעון לכך שהאינפלציה הופכת למתמשכת יותר.

הציפיות להעלאת ריבית מצד הבנק המרכזי של יפן עוברות למוקד

נתוני האינפלציה מחזקים גם את הדיון החשוב יותר ויותר בנוגע לעיתוי העלאת הריבית הבאה מצד הבנק המרכזי של יפן. בפגישתו ביולי, הבנק המרכזי הותיר את המדיניות ללא שינוי, אך כמה מקובעי המדיניות טענו כי יש להאיץ את העלאות הריבית כדי להכיל את סיכוני האינפלציה. הבנק המרכזי של יפן גם ציין כי האינפלציה הבסיסית עשויה לעלות על היעד שלו, ובכך גברה תשומת הלב לאפשרות של מהלך בספטמבר.

עבור משקיעים ישראלים העוקבים אחר השווקים הגלובליים, שינוי במדיניות המוניטרית ביפן עשוי להשפיע מעבר לכלכלה המקומית. ריביות גבוהות יותר ביפן עשויות לתמוך ביין ולהשפיע על תשואות האג”ח הגלובליות, ובמקביל להשפיע על תנועות ההון ועל אסטרטגיות המבוססות על מימון זול ביין. לכן, האפשרות לנורמליזציה של המדיניות ביפן רלוונטית למשקיעים העוקבים אחר שוקי המט”ח ושוקי האג”ח ברחבי העולם.

בהמשך, המשקיעים יתמקדו באינפלציית הצרכן ביפן, בצמיחת השכר, בביקוש של משקי הבית ובהתבטאויות נוספות של בכירי הבנק המרכזי של יפן. השאלה המרכזית תהיה האם המחירים הסיטונאיים הגבוהים יתורגמו לאינפלציה מקומית מתמשכת, שתעניק לקובעי המדיניות ביטחון מספיק להעלות את הריבית, או שלחצי העלויות החיצוניים יתחילו להתמתן. התשובה עשויה לעצב את הין ואת שוקי ההון היפניים לאורך יתרת שנת 2026.