נרנדרה מודי נבחר לראשות ממשלת הודו באפריל 2014 ואז שוב בשנת 2019. התקווה בהודו הייתה כי תחת שלטונו תבצע הממשלה רפורמות שישפרו את איכות חייהם של כלל האזרחים, יתמכו בהמשך התפתחות הכלכלה ההודית ויפחיתו את העוינות בין הינדים למוסלמים.
שנת 2020 הייתה מאתגרת בשל פרוץ משבר הקורונה, גם במחצית הראשונה של 2021 נראה היה שהודו סובלת באופן קשה במיוחד מתחלואה ותמותה עודפת כתוצאה מן המגפה.
למרות הקורונה ישנם תחומים בהם הכלכלה ההודית המשיכה לשגשג. מאידך, ישנם כשלים שאפילו משבר הקורונה אינו יכול להסביר.
מודי ומפלגתו צפויים להחזיק בשלטון עד לבחירות בשנת 2023 ואם ללמוד מתוצאות הבחירות האחרונות (בשנת 2019), בהם מודי רשם ניצחון סוחף, בהחלט ייתכן שהמנהיג בן ה-72 ימשיך להוביל את מדינתו גם עד שנת 2027 ואולי אף מעבר לכך. בנקודת זמן זו, עם תום שבע השנים הראשונות בהן מודי מכהן כראש ממשלת הודו, מעניין לבחון האם כלכלת הודו אכן פורחת בזכות מהלכים שכבר ביצע ולנסות לחזות את השפעתם של מהלכים אשר ידוע שמודי מעוניין לקדם.

מאז 2014 כלכלת הודו צומחת בקצב גבוה במיוחד

הודו היא מדינה ייחודית, היא עשירה במשאבי טבע ובהון אנושי של צעירים משכילים (במיוחד בתחום המחשוב וה-IT Internet Technology), מנגד אזורים רבים בה הם מוכי עוני וחלק נרחב מן האוכלוסייה חי חיי דוחק באזורי ספר או בשכונות עוני צפופות בערים הגדולות.

ברבעון האחרון של שנת 2014, פחות מחצי שנה לאחר בחירתו של מודי לראשות הממשלה, עקפה הודו את סין והפכה למדינה בעלת הכלכלה הצומחת בקצב המהיר ביותר, כ-7.5% לשנה.
נכון לתחילת שנת 2021 הודו מדורגת חמישית בעולם מבחינת תוצר מקומי גולמי (GDP – Gross Domestic Product), אחרי ארה”ב, סין, יפן וגרמניה. כלכלת הודו עדיין צומחת בקצב מהיר, כ-6.7% לשנה (סין חזרה לראש הרשימה עם קצב צמיחה של 6.9% נכון לתחילת 2021). אם ביצועים אלה יימשכו ההערכה היא שכלכלת הודו תהפוך לשלישית בגודלה בעולם (אחרי ארה”ב וסין) עד שנת 2025.

אבטלה גואה, אינפלציה ומדיניות מיסוי הפוגעת בעסקים קטנים ובינוניים

לצד נתוני המאקרו המרשימים של הכלכלה ההודית חשוב לבחון מקרוב ביצועים של המשק ומאורעות חריגים שהתרחשו בו במהלך שבע השנים הראשונות לשלטונו של מודי. כלכלנים רבים מתריעים שלמרות קצב הצמיחה המרשים ישנם תהליכים מדאיגים שיש לעקוב אחריהם.
בשנת 2016 האבטלה בהודו עמדה על כמעט 8%, ב-2017 צנחה ל-3% בלבד ואז החלה לטפס בהתמדה ובמהלך 2020 חצתה, לראשונה מזה כמעט שלושים שנה, את רף 8%. מאז תחילת 2021 כ-25 מיליון הודים איבדו את מקור פרנסתם, כ-75 מיליון הודים הצטרפו בתקופה זו למעגל העוני.

בנובמבר 2018, בהתרעה של 4 שעות בלבד, הכריזה ממשלתו של מודי על הגבלות מרחיקות לכת לשימוש בכסף מזומן. הסיבה הרשמית הייתה מניעת תופעות של שוחד ומימון פעילות טרור אולם רבים טוענים שהסיבה האמתית מאחורי המהלך הייתה חיזוק יכולת הגביה של הממשלה.
כ-86% מן הכסף המזומן בהודו הפך חסר ערך בן לילה. בהמשך נכנסו לתוקפן תקנות מיסוי חדשות (המוכרות בהודו כ- Goods and Services Act) אשר הנחיתו מהלומה קשה על עסקים קטנים ובינוניים. מגזר חשוב זה של המשק ספג מהלומות נוספות כתוצאה ממדיניות הממשלה ההודית להתמודדות עם מגפת הקורונה אשר כללה, כמו ברוב מדינות העולם, גם סגרים ממושכים.

כושר הייצור לא המריא

עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה הציב מודי יעד להגביר את הייצור בהודו עד כד כך שהתעשייה תהווה 25% מן התוצר הלאומי הגולמי. נכון לתחילת 2021 התעשייה בהודו מהווה רק 15% מן התוצר, והיקף הייצוא מהודו עומד כבר כעשור על כ-300 מיליארד דולרים בשנה.

לצד הביקורת יש לציין הישגים נאים בתקופתו של מודי כגון השקעה בתשתיות (סלילת כבישים בקצב של כ-36 קילומטרים ביום למשל) והעובדה שהודו היא אחת מן המדינות המובילות בעולם במעבר לשיטות תשלום דיגיטליות. גם את העובדה שרוב ההודים כיום הם בעלי חשבון בנק יש הזוקפים לזכותו של ראש הממשלה הממשיך לשמור על כוחו הפוליטי.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.