רקע

בעולם כבר יודעים: סופן של תקופות קשות של אי וודאות, גירעונות ועצירה כלכלית, בדרך כלל בתקופה של שגשוג שמביאה את המשק להיקפי פעילות גבוהים יותר מאלו שנספרו לפני הכניסה למשבר. רק בארצנו הקטנטונת, ארץ הקודש שיצאה אל העולם המצאות חסרות תקדים כמו אתר אתר פייבר, דיסק און קי ו-ווייז, מדובר על משבר שאנחנו אולי מרגישים כעת את תחילת ההשפעה שלו – אולם כלכלנים מספרים, שאנחנו בדרך לקטסטרופה. כל זאת, מפני שנכון לתחילת דצמבר 2020, תקציב 2020 עוד לא אושר. גם אם ממש היום יעלה על שולחן היועמ”ש תקציב בר אישור, הליך האישורים של התקציב לא יוכל להתרחש בתוך 2020, המצב חריף הרבה יותר בתרחיש הסביר של בחירות ברבעון הראשון של שנת 2021, אז תקציבי שנת 2020 ושנת 2021 יאושרו רק לקראת סוף שנת 2021. זהו מצב בלתי נתפס, שאין לו אח ורע בעולם. כיצד היעדר התקציב צפוי להשפיע על המשק?

הגירעון התקציבי

שנת 2020 מסתיימת בגירעון תקציבי בקנה מידה היסטורי: אם שנת 2019 הסתיימה בגירעון של 13 מיליארדי שקלים “בלבד” (לעומת תחזית לגירעון של 40 מיליארדי שקלים), הוצאות הממשלה במהלך שנת 2020 עלו על 300 מיליארדי שקלים, כ – 30% מסכום זה שימש להוצאות בשל ההתמודדות עם הנגיף והמשבר. לצד העלייה הדרמטית בהוצאות, נרשמה כצפוי ירידה של כ – 10% בהכנסות המדינה ממסים, והגירעון זינק לרמה של כמעט 10% מכלל התוצר. במצב של זינוק כזה בגירעון, אפשר לצפות שהממשלה תבחר לנקוט באחד משלושה צעדים אפשריים, או בשילוב שלהם:

• הקטנת ההוצאות של הממשלה
• נטילת הלוואות לכיסוי הגירעון באופן זמני
• העלאת מסים

רק תקציב מאושר יסייע לאזן את הכנסות המדינה אל מול הוצאותיה ולסייע בקביעת סף הוצאות וצמצומים שיפחית את הצורך להישען על הלוואות או הגדלת מסים, בשוק של שיעורי אבטלה גואים ועסקים עצמאיים שפושטים את הרגל. מכיוון שתקציב אין – כנראה שדווקא שתי האפשרויות הפחות אטרקטיביות הן אלה שייבחנו.

המיתון שכבר אפשר לראות באופק

מיתון היא תקופה של פחות פעילות כלכלית במשק. היא מתאפיינת בפחות רכישות, פחות מכירות, תוצר מקומי מכווץ, פחות ייצוא ופחות ייבוא. על פי הנראה, בדיוק לשם אנחנו הולכים. במשק עצל ומכווץ – מתרחשות פחות עסקאות, וכל אחד מאיתנו מרוויח פחות ומוציא פחות. המיתון ישפיע על האינפלציה, על מחיר השקל שלנו אל מול מטבעות אחרים בחו”ל, ועל העמידות והאטרקטיביות של ישראל מבחינה כלכלית אל מול מדינות העולם. מיתון בישראל ישפיע לא רק על ההתנהלות הפיננסית כאן, במשק שלנו, אלא גם על היכולת של ישראל לבצע עסקאות בתנאים טובים בשוק הבין לאומי.

על פי ההגדרה הרשמית של מיתון (צמיחה שלילית של המשק על פני שני רבעונים) – אנחנו כבר במיתון, ונתוני 2020 מספרים על המיתון העמוק ביותר מבין ששת תקופות המיתון שישראל כבר ידעה. הנזק המשמעותי ביותר צפוי לפקוד את העצמאיים, העסקים הקטנים, שכבת הגילאים הצעירים יותר בשוק התעסוקה ומי שבונים כעת את הקריירה שלהם.

הורדת דירוג האשראי של ישראל

ממש לאחרונה הודיעה חברת דירוג האשראי הבין לאומית S&P שלא תוריד את דירוג האשראי של ישראל. אם תקציב המדינה לשנת 2020 לא יאושר וישראל תלך לעוד סבב של בחירות, סביר להניח שדירוג האשראי של המדינה ייפגע, וממש כמו במקרה של משקי הבית, כך גם בהלוואות, באשראי ובעסקאות – מדינות בעלות דירוג אשראי נמוך יותר, מקבלות תנאים טובים פחות, כשהמימון מוטל בדרך כלל על הציבור, שוב, דרך העלאת מסים וקיצוצים בתקציב.

תקציב מדינת ישראל קובע את סדרי העדיפויות והמשאבים העומדים לטובת הזרועות השונות של המדינה, ביניהן חינוך, בריאות, צבא וביטחון, חברה וקהילה, ועוד רבים. באין תקציב מאושר כזה, במיוחד בתקופה משבר רחב היקף, התגובה בשווקים הפיננסיים צפויה להיות האטה, חוסר יציבות וצמצום של פעילות. תגובה כזו תפגע בייצור, בפעילות העסקית של חברות קטנות כגדולות, באפשרויות ובפוטנציאל התעסוקה של כל אחד מאיתנו, בריביות על הלוואות וחסכונות, ועוד. אין ספק, שהשנים הקרובות צפויות להיות מאתגרות – ושכדאי לכולנו להחזיק אצבעות לאישור מהיר של התקציב.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר.