מיסוי בתיקי השקעות – תכנון זו מילת המפתח!

את תיק ההשקעות שלנו אפשר לדמות לעוגה ואת המכשירים הקיימים בו ל”פרוסות” שונות: מניות, אג”ח, קרנות סל, קרנות נאמנות, מט”ח, אופציות ועוד. הלכה למעשה, כל פרוסה כזו משקפת נתח של פיזור ההון שלנו בכל אחד מן המכשירים.

עכשיו שלא תבינו לא נכון; אין בעיה ש”עוגת ההשקעות” תתחלק לפרוסות, אדרבה, זה יכול בהכרח להפחית מרמת הסיכון. אך הבעיה שקיימת כאן (ושהמון משקיעים נופלים בה), היא שהם מסתכלים על כל פרוסה בנפרד ומפספסים את המכלול השלם של תיק ההשקעות מה שעלול, בין היתר, להוביל ל- הפסדי מיסוי מיותרים.

דוגמה: למשקיע (שמטעמי נוחות נקרא לו שמעון) יש נכסים נזילים בשווי של 500,000 מיליון שקלים. שמעון בחר לפצל את תיק ההשקעות בין 3 גופים פיננסיים, לרכוש פוליסת השקעה, לבצע מסחר עצמאי ולחלק את מכשירי החיסכון שלו בין מספר סוכנויות ביטוח. מה שקרה בפועל, זה שבמקום לייצר עוגת השקעות אשר יכולה להפחית מרמת הסיכון, שמעון יצר “סלט מסורבל” אשר כל מרכיב בו חסר פרופורציה ולא בהכרח משרת את מטרתו לייצר רווחיות מקסימאלית. ומדוע זה קרה? כיוון ששמעון התייחס אל כל מכשיר השקעה בנפרד, מה שלא אפשר לו לראות את התמונה הרחבה ולתכנן את היבט המיסוי בראייה כוללת.

מהו המיסוי בתיקי השקעות בישראל וכיצד ניתן להשתמש בו לטובתנו?

בתיקי השקעות “כחול-לבן” ניתן להבחין בשני סוגי מיסוי: מס ריאלי ו- מס נומינלי.

• מס ריאלי: מס של 25% בגין רווחים ריאליים המשולמים ממכירת ניירות ערך כמו מניות, איגרות חוב (צמודים ממשלתיים או קונצרניים), קרנות נאמנות, קרנות סל ואופציות. גובה המס הריאלי נקבע לאחר שקלול הרווח ביחס למדד המחירים לצרכן (המוכר לרובנו כ- ‘אינפלציה’). הרווח הריאלי אגב, הוא הרווח האמיתי נטו שנכנס לנו לכיס!
• מס נומינלי: מס של 15% בגין רווחים נומינליים המשולמים ללא התחשבות במדד המחירים לצרכן (כאמור, ה- ‘אינפלציה’). הרווחים שעבורם נגבה המס הנומינלי, נובעים ממימושם של מק”ם (מלווה קצר מועד), איגרות חוב ממשלתיות בריבית משתנה, איגרות חוב ממשלתיות שקליות ואיגרות חוב קונצרניים שקליות.

על אף האמור, ישנם מכשירי השקעה אשר פטורים מתשלום של מס רווח הון כגון קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות.

על כן, כפי שכבר ציינו, רצוי להתייחס אל הנכסים בתיק ההשקעות כאל מקשה אחת – כאשר ההתמקדות העדיפה לנו היא בחירת מכשירים הפטורים ממס על חשבון כאלו שחייבים במס – גם אם זה אומר להגדיל במידת מה את רמת הסיכון. בטווח הארוך אנו נראה כי מדובר בהחלטה חכמה יותר.

כמו כן, שוב, חשוב לזכור כי ניהול השקעות דרך מספר גופים פיננסיים הוא לאו דווקא האופציה הנכונה לבצע גיוון בתיק אלא דרך לייצר בו ‘כאוס’ ולגרום לעצמנו לשלם עמלות כפולות ומיותרות לחלוטין. חוץ מזה, חשוב שנתכנן את תזרים המזומנים בעתיד כי זה יכול לעזור לנו לחסוך בעמלות קניה ומכירה של ניירות ערך בטווח הרחוק. פחות עמלות = יותר רווח פוטנציאלי.

כמה מילות סיום

תכנון היא מילת המפתח. במקרה שלנו זה לראות את הנכסים בתיק ההשקעות בראייה כוללת ולא באופן פרטני ונפרד. על כל פנים, אם אינכם סגורים על משהו, לא לגמרי מבינים מה המשמעות של השקעה במכשיר A לעומת השקעה במכשיר B או איך לבנות תמהיל נכון העונה באופן מיטבי על צורכיכם הכלכליים, אל תעשו את הדברים לבד; היעזרו במתכננים פיננסיים מנוסים. בנו למשל. נשמח לעמוד לשירותכם ולסייע!

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות ואין האמור בו מהווה ייעוץ ו/או המלצה להשקיע בתחום כזה או אחר