רקע

מספרים שבעיות יודעות לבוא בצרורות, אנחנו בוודאי לא יכולים לבחור את גודל הבעיה וכמובן שלא את התזמון שלה. כלכלת ארצות הברית צועדת במשך שנים רבות במבוך כלכלי מורכב, צעד אחד מוביל אותם לתהילת עולם וצעד אחר יכול לגרום למשבר גדול. הזמן יודע להחליף את הנוף, הגלובליזציה יודעת להעניש וכל כך הרבה דברים ישתנו במהלך השנים האחרונות, מעצמות גדולות צמחו, ומעצמות אחרות נפלו. גאות כלכלית הביאה פריחה אורבנית חסרת גבולות ומשבר כלכלי גרם לדמעות קפיטליסטיות מחוף לחוף. כלכלת ארצות הברית נמצאת באחד הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה שלה, אירוע שעשוי להשפיע על עולם ההשקעות, על הכלכלה ועל כל אחד ואחת מאיתנו, האם אנחנו לפני סדר עולמי חדש? בואו נדבר על זה.

מה עושים שהחוב גדול מהתוצר?

החוב האמריקאי הלאומי צומח מרגע לרגע, כיום, היקף החוב הוא כ-27.2 טריליון דולר. מדובר בחוב עצום ובשיא כל הזמנים. כיצד ארצות הברית הצליחה להגיע למצב הזה? טענות רבות מגיעות לכיוון הממשל וההתערבות של ארצות הברית בכל המתרחש בעולם, כיום, ארה”ב מוציאה סכומי עתק על אינטרסים בינלאומיים יותר מאשר על חינוך, אנרגיה, מסחר ועוד. עד כמה הגירעון גדול? החוב לפני הקורונה היה פי שניים בהשוואה למיתון הגדול ב-2009 וכיום הוא גדול הרבה יותר. ב-2009 הגרעון הסתכם בכ-35% מהתוצר, לפני הקורונה הגרעון זינק והסתכם בכ-80% מהתוצר. נכון להיום, המספרים גרועים הרבה יותר עבור כלכלת ארצות הברית, הגרעון ביחס לתוצר הוא כ-128%!  הנוסחה פשוטה, אם תבחרו להסתכל על הבעיה כעל משק בית או על חברה ציבורית, שורת ההוצאות גדולה משורת ההכנסות. בפעם האחרונה שהחוב הלאומי היה גדול מהתוצר יחס חוב לתוצר עמד על 106%, ב-1946 כדי להבין כמה הבעיה של הממשל בארצות הברית חמורה, החוב הלאומי עבור אזרח יחיד מסכם בכ-82,456 אלף דולר וההכנסות הממשל מאזרח בודד מסתכמות בכ-10,396 אלף דולר. במצב כזה כל אזרח לאורך זמן היה מוכרז כפושט רגל.

1946 – יחס חוב תוצר כ-106%

1960 – יחס חוב תוצר כ-52.2%

1980 – יחס חוב תוצר כ-34.7%

2000 – יחס חוב תוצר כ-55.58%

2020 – יחס חוב תוצר כ-128.17%

כיצד נראה העתיד ולאן הרוחות נושבות?

נכון להיום, ממשלת ארצות הברית ממשיכה להדפיס כסף, ממשלת ארצות הברית לווה טריליוני דולרים בשנה בריביות נמוכות מכל העולם דרך השווקים הפיננסים העולמים. ארצות הברית עדיין נחשבת לכלכלה הגדולה והחזקה בעולם ובהתאם לכך השוק מוצא שם את העוגן הכלכלי הכל כך חשוב שהוא זקוק לו. איך דברים יראו בעוד מספר שנים? קשה מאד לחזות את העתיד, אבל כבר עכשיו ניתן לראות שינוים גדולים ורוחות חדשות וחזקות יותר מכיוון המזרח הרחוק. סין, ממשיכה לצמוח בקצב מדהים, כיום, הכלכלה הסינית היא השנייה בגדולה בעולם ורק זמן או דבר בלתי צפוי יכול לעצור מהסינים את התואר, הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם. בתחילת השבוע הסינים חתמו על אחד ההסכמים החשובים והדרמטיים עבור עולם ההשקעות, הסכם שכולל כ-15 מדינות, הסכם כלכלי שתחתיו נמצאים כ-2.2 מיליארד בני אדם והסכם המהווה כ-30% מהתוצר העולמי או כ-26 טריליון דולר.

 סיבות לאופטימיות

1 ) עבור ארצות הברית, ההסכם האחרון שנחתם הוא גרוע ומעורר דאגה אבל הודו שנחשבת לכלכלה השישית בגודלה בעולם ובדרך הבטוחה להיות מעצמה כלכלית בפני עצמה נמצאת מחוץ להסכם. בנוסף לכך, היחסים בין הודו לסין נמצאים במשבר ומתיחות שיא, שיתוף פעולה בין המדינות יכול לעורר ולהניע את הכלכלה של ארצות הברית והודו יחד. הכלכלה ההודית נחשבת לצומחת ביותר, היא כלכלה חשובה עם פוטנציאל עצום ואוכלוסייה של כ-1.3 מיליארד בני אדם.

2 ) סביבת ריבית נמוכה ומעמד בינלאומי יציב, העולם עמוס באגרות חוב של ארצות הברית. אף אדם לא יודע לגעת בנקודה הברורה היכן ובאיזה רמת חוב ממשלתי הפגיעה הכלכלית מגיעה, זה נושא שמעורר ויכוח גדול בעולם ההשקעות כבר שנים רבות. במידה ושיעורי הריבית יישארו נמוכים ומעמדה של ארצות הברית יישאר חזק יציב בזירה הבינלאומית, הממשל יכול לשרת את החוב ללא כל בעיה. לאחרונה, נוצר גידול משמעותי בחוב לצורך מאבק בנגיף הקורונה, רבים מבינים כי מדובר בגרעון זמני ורבים מבינים כי מדובר במצב חירום.

סיבות לדאגה

1 ) החוב גדל מרגע לרגע, יש חשש גדול שדבר זה יגביל את הגמישות ואת היכולת של הממשל להשקיע בפרויקטים כאלה ואחרים. בנוסף לכך, קיים חשש גדול כי מצב זה יכול להוליד משבר כלכלי גדול שעשוי לפגוע בכלכלה בצורה קשה עוד יותר.
2 ) מלחמת הסחר עם סין ואי צמיחה עולמית, כדי לייצר הכנסות גדולות ומשמעותיות ארצות הברית חייבת לחזור ולצמוח,  מדובר במשימה לא פשוטה כאשר כוחות חדשים עולים מכיוון מזרח, כוחות שיכולים לייצר זול יותר, מהר יותר ובמקרים מסוימים בטכנולוגיה דומה.

מדברים על העתיד ומדברים על השקעות

מה אנחנו המשקיעים צריכים ללמוד ולהבין מהמצב הנוכחי? נכון לרגע זה הממשל האמריקאי שולט בחוב בצורה טובה מאד. אסור לשכוח, אמנם החוב צומח אך גם הכלכלה האמריקאית יודעת לצמוח ובאמצעות זאת לשלם את ההתחייבויות שלה. בטווח הארוך יכולים להיות מספר מכשולים, ריביות שיכולות לעלות, הכלכלה האמריקאית תצמח אך פחות מהצפי, הממשל צריך לצאת בתוכנית כיצד לרסן את יחס החוב תוצר בהקדם, ג’ו ביידן הכריז על השקעות גדולות בתחומים שונים בתוך ארצות הברית, כמו למשל תחומי האנרגיה הירוקה והאנרגיה המתחדשת שם הממשל הכריז כי המטרה היא להפיק 100% מהאנרגיה עד 2050 באמצעות אנרגיה נקייה. תחומים נוספים שהממשל הודיע כי ישקיע

סכומי עתק הם, תשתיות, בארצות הברית מדברים כבר שנים רבות על בנייה מחודשת, כבישים, מסילות רכבת, נמלי תעופה, נמלי ים, תשתיות מים, תשתיות חשמל ועוד. ג’ו ביידן אמר כי סכום ההשקעה המוערך יהיה כ-5 טריליון דולר. אין לדעת מה יוליד המחר, לכן אנחנו המשקיעים צריכים לדעת לפזר את ההשקעות בין מדינות שונות, בין ענפים שונים ובין תעשיות וסקטורים שונים. פיזור השקעות הוא שם המשחק בעולם הגלובלי.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות ואין האמור בו מהווה ייעוץ ו/או המלצה להשקיע בתחום כזה או אחר